פרק 68. פרוצדורה עוצמתית 1,2,3 : איך לקבל החלטה נחושה שמביאה את העסק והחיים למקום טוב יותר, בפחות עבודה. עם אידן ברגר

בקצרה: אידן ברגר, שהורידה 40 קילו, מציגה פרוצדורה של שלושה שלבים לקבלת החלטה נחושה, ואת הקשר בין עבודה על אמונות והרגלים לבין מה שקורה בעסק.

אם אתם רוצים בוסט של אנרגיה, תקשיבו לשתי הדקות הראשונות. שם כבר תבינו לבד מה לעשות.

אידן ברגר – "מלווה אנשים לחיים בריאים" – זה התואר המקצועי שלה. ואם נמדוד את זה לפי מדד walk the talk  , נתחיל בזה שהורידה 40 ק"ג וכבר כמה שנים שומרת על המשקל החדש.

לא רע בתור נקודת התחלה, לעניות דעתי.

היא מחזיקה באנרגיה ויכולת עשיה והכוונה סוחפות, שמאפשרות ששינויים שלאדם מאוד מאוד קשה לעשות, אכן יקרו. חלק גדול של האנשים שמתאמנים אצלה עוברים תהליך הבראה משמעותי, בו הם חוזרים לערכים נורמליים אחרי שנים ועשרות שנים של אי יכולת, אחרי חולי, לפעמים קשה, והם מבריאים.

על מה דיברנו בפרק 68?

  • 00:00מה הפרוצדורה: איך אידן עשתה החלטה שייצרה מגמת שיפור מתמשך בתוצאות העסקיות ובכל יתר תחומי החיים?
  • 4:20עבודה פנימית על האמונות וההרגלים שלנו במטרה לעצור הרגלים שפוגעים בנו ולייצר הרגילים הטבעיים
  • 5:00השליחות שלה
  • 5:40כמה דיאטות ניסתה
  • 6:20ההקבלה בין התמכרות בתזונה לא מיטבית ואי הצלחה עסקית
  • 7:20גם העסק שלי הוא השתקפות של מה שקורה בתוכי
  • 13:06מה עושה לי אימון בחדר הכושר
  • 19:40מה מאפשר ללקוחות להתחיל בדרך חדשה ומאתגרת?
  • 28:39מה מניע לקוחות לעשות צעדים מאוד גדולים ומאמץ עצום?
  • 28:45מה עושה עסק קטן מול הבריון התורן שהגיע לשוק: זריקת אוזמפיק / צ'אט ג'י פי טי
  • 30:33מה היא לעולם לא תוציא לעבודה מחוץ לעסק?
  • 35:26מה מחזיק אותה באנרגיות כל כך גבוהות?
  • 39:10מה היא עושה בעסק כשהיא רוצה לעשות גל של מכירות?
  • 41:30מבחינה תכנונית, איך היא יודעת מתי השוק יותר פתוח למוצר שלה ואיך היא משתמשת בזה?
  • 43:00חודש שהיה מאוד מאוד רווחי אך לא  אינטנסיבי מבחינת שעות העבודה
  • 43:20מצאה את נקודת האיזון הכמעט מושלמת
  • 46:20שלוש מתנות מאידן ברגר: שעשו שינוי גדול בעסק שלה
  • 47:16מתנה ראשונה
  • 54:25מתנה שניה
  • 56:40מתנה שלישית שעושה לה שינויים אדירים
  • 1:03:20מתנה גדולה ממני

📝 תמלול מלא של הפרק

השיחה המלאה, מחולקת לנושאים. בראש כל נושא יש תקציר קצר, כדי שתוכלו לקפוץ ישר למה שמעניין אתכם.

⬆ חזרה לנושאים

🎙️ 0:00 – מה הפרוצדורה: איך אידן עשתה החלטה שייצרה מגמת שיפור מתמשך בתוצאות העסקיות ובכל יתר תחומי החיים?

💡 בקצרה: פתיחה בקטע על החלטה נחושה שמשנה חודש בעסק ואת כל תחומי החיים, ואז היכרות עם אידן ברגר, שמלמדת אנשים עם סוכרת וטרום סוכרת, ונשים שרוצות לרדת במשקל ללא דיאטה.

ישעיהו: הנקודה לטעמי הכי חשובה שדיברנו עליה עד עכשיו, מה ייצר את זה שיצר בך כזה שינוי שהפך חודש בעסק לתחילה של מגמה,

של שיפור, כאשר למעשה לא עשית מעבר חיצוני, אלא אפילו התחלת לעבוד הרבה פחות, אבל התוצאות קפצו. מה קרה שם?

אידן: מה שמוביל לכל תוצאות במציאות שלנו, השורה התחתונה זה לקבל החלטה, אוקיי?

מה שקדם להחלטה הזאת זה תהליכים שאני כל הזמן עושה עם עצמי, מה שאני מלמדת את הלוקחות שלי זה מה שאני עושה בעצמי.

היה לי ברור שיש איזושהי נקודה שהיא לא עובדת כמו שצריך. ואז זיהיתי את הדבר הזה.

ראיתי אותו, שמתי אותו לשולחן, אמרתי, אוקיי, לא, אתה יודע, עושים, מסתתרים ולא רואים.

שמתי את הדבר הזה לשולחן, פטרתי אותו עם עצמי, קיבלתי ההחלטה שזהו, אני שורפת את כל מה שמאחורי, אין לי לאן לחזור.

קיבלתי ההחלטה שזהו, אני שורפת את כל מה שמאחורי, אין לי לאן לחזור.

אידן ברגר

זה או קדימה או קדימה. וכשאתה מקבל את ההחלטה הזאת וברור לך שאין עוד אופציות, חוץ מלהצליח במקום הזה, הכל מתנקז לשם.

לא יעזור, זה חוק עולם, תקרא לזה איך שאתה רוצה, אבל כשאתה נמצא במקום מאוד מדויק ומאוד מחובר לעצמך ופועל במקום הזה, זה משתקף לך בחוץ, בכל תחום בחיים, דרך אגב.

נורא קל לראות את זה בעסק, כי זה מקבל ביטוי פיזי, אבל בכל תחום בחיים, זה עובד ככה.

ישעיהו: זאת אומרת, באותו רגע גם קרו לך שיפורים, נאמר, בזוגיות, עם הילדים, עם המשפחה, עם הקהילה, עם חברים וכו', וכו'?

אידן: חד משמעית. תגובות שקיבלתי בעסק, זמן פתאום שהיה לי עם הילדים, ואיזה כיף שהייתי יותר בבית, ונוסעים, ועושים, וכאלה.

חד משמעית. חד משמעית. זה כאילו, זה חותך את כל הרבדים.

זה לא שאתה מקבל החלטה וזה משפיע ספציפית רק על דבר אחד, זה משפיע לגמרי על החיים שלנו.

זה מאוד חזק. זאת החלטה שמשנה את החיים. לכאורה העסק, למעשה את החיים.

זאת החלטה אבל שטומנת בחובה גם את הפעולות, זה לא להחליט ולהישאר לושבת על הגדר, זה להחליט ולקפוץ למים.

אין לי מושג מה יהיה שם ואיזה ייצורים אני אפגוש שם, אבל אני אצלח את השחייה הזו. No matter what.

ברוכים הבאים לפודקאסט הקופי הטוב בעולם. כאן אנחנו מגלים איך מילים נכונות מייצרות כסף גדול, מאפשרות לכם לבלוט מעל כל המתחרים.

אני ישעיהו ריבּ, קופירייטר ממיר. ובכל פרק נפגוש יחד את המומחים יוצאי הדופן, שבאמצעות המילה הכתובה גרמו לעסקים שלהם ושל אחרים לצמוח ולשגשג.

נחשוף כאן את שיטות הפעולה וכל יתר הטריקים המקצועיים שיכולים לגרום גם לעסק שלכם לנסוק לגבהים עסקיים אחרים.

לפעמים הם ידברו יותר ממני, לפעמים ננתח קייס -סטאדיז מרתקים מהעולם, ולפעמים נביא את המידע והטיפים הפרקטיים ביותר.

גם היום יום העסקי שלי, שבו אני מייצר דפי מכירה ומשפכי שיווק ממירים לבעלי עסקים שרוצים לבלוט מעל כולם.

בואו נצא לדרך ונגלה יחד את המילים שהופכות להשפעה ולכסף גדול. אז יאללה, בואו נתחיל.

🔹 היכרות עם האורחת

ישעיהו: שלום אידן ברגר.

אידן: הי הי.

ישעיהו: מה שלומך?

אידן: שלומי מצוין, תודה רבה.

ישעיהו: איזה חיוך ענק. כיף לקבל את פניך, כיף להיות פה.

אידן: כן, כיף להיות פה, אני ממש מתרגשת.

🔹 מה אידן מלמדת

ישעיהו: ענק. איזה התרגשות משותפת. עכשיו אני אציג אותך בכמה משפטים.

אז אידן ברגר נשואה ואמא לחמישה ילדים מהממים. חמישה ילדים, זה קהל רב.

אידן: נכון.

ישעיהו: אני גדלתי במשפחה של ארבעה, ואני טוען שזה הרבה ילדים.

מלמדת אנשים עם סוכרת וטרום סוכרת להוריד את מדדי הסוכר ולהעיף את המחלה הזו מהחיים שלהם.

בנוסף היא מלמדת נשים לרדת במשקל ללא דיאטה. אני חושב שזה. פשוט יש פה המון המון המון שוק.

המון אנשים שזה מה שקורה בחיים שלהם. והדרך שבה היא עובדת משלבת שני עולמות, חיצוני ופנים.

במישור החיצוני, היא מלמדת שינוי תזונה שמאפשר לגוף לרפא את עצמו.

להתאזן ולהתפקד בצורה מיטבית. נפלא, זאת אומרת בעצם בלי תרופות.

אידן: תזונה, תזונה אולי פילוטפיזית איך נשמעת. נשמעת, מצווח, שינה, כל הדברים בהם החשובים.

⬆ חזרה לנושאים

🧠 4:20 – עבודה פנימית על האמונות וההרגלים שלנו במטרה לעצור הרגלים שפוגעים בנו ולייצר הרגילים הטבעיים

💡 בקצרה: אידן עובדת בשני מישורים, שינוי תזונה ועבודה פנימית על אמונות והרגלים. ישעיהו שואל איך הגיעה לתחום.

ישעיהו: והמישור העמוק יותר שהיא עוסקת בו, תקשיבו טוב. הוא עבודה פנימית על האמונות וההרגלים שלנו.

במטרה לעצור הרגלים שפוגעים בנו ולייצר הרגלים מיטיבים שמקדמים אותנו לעבר המטרות שלנו.

ומאפשרים לנו לחיות חיים טובים ובריאים. החיים שכל אחד מאיתנו רהוג להם.

במטרה לעצור הרגלים שפוגעים בנו ולייצר הרגלים מיטיבים שמקדמים אותנו לעבר המטרות שלנו.

ישעיהו ריבּ

אז זה נשמע מאוד מאוד גדול. ואני מאוד סקרן גם בתור באדם שסובב מאוד בסוכר.

לשמוע איך הגעת לזה? כי זה נשמע כמו שליחות.

⬆ חזרה לנושאים

🧭 5:00 – השליחות שלה

💡 בקצרה: אידן מספרת שזו שליחות שהתחילה מבעיית משקל שליוותה אותה רוב שנות חייה, ומניסיון בדיאטות רבות עד שמצאה דרך שפויה.

אידן: כן, זה בהחלט שליחות מבחינתי. אבל אני הגעתי לזה מבחינה עוד יותר אישית שלי.

שהתחילה מבעיית משקל שחייתי איתה רוב שנות חיי. עודף משקל, כמובן, לא אותה משקל.

וזאת הייתה מלחמה מתמדת במשך כמה עשורים טובים.

וזאת הייתה מלחמה מתמדת במשך כמה עשורים טובים.

אידן ברגר

מצב בריאותי שמושפע מהדבר הזה. למדתי, חקרתי, התנסיתי. אני לא חושבת שיש איזושהי דיאטה, ספר בארץ, בעיקר בחו"ל, שלא ניסיתי בעצמי על גופי.

ובסופו של דבר מצאתי את הדרך לעשות את זה. דרך שפויה, דרך נורמלית, דרך שאני יכולה לחיות בה.

⬆ חזרה לנושאים

⚖️ 5:40 – כמה דיאטות ניסתה

💡 בקצרה: אידן ירדה 40 קילו ושומרת על זה כמה שנים טובות. ישעיהו שואל אם אורח חיים לא מיטיב הוא סוג של התמכרות.

אידן: ירדתי 40 קילו.

ישעיהו: 40 קילו. 40 קילו. וכמה זמן את שומרת על זה כבר?

אידן: כבר כמה שנים טובות.

ישעיהו: 40 קילו זה המון.

אידן: זה המון, כן.

ישעיהו: יש לי שאלה שעולה בי באופן אינטואיטיבי. היית אומרת שאורח חיים לא מיטבי או לא מיטיב, סוג של התמכרות?

זה נחשב על סוג של התמכרות? בעינייך? בתפיסה? דרך הבא של התמכרות?

היית אומרת שאורח חיים לא מיטבי או לא מיטיב, סוג של התמכרות?

ישעיהו ריבּ

⬆ חזרה לנושאים

🔁 6:20 – ההקבלה בין התמכרות בתזונה לא מיטבית ואי הצלחה עסקית

💡 בקצרה: ישעיהו שואל אם גם עסקים שלא מצליחים הם סוג של התמכרות להרגלים לא מיטיבים, ואידן עונה שבבסיס התשובה היא כן.

אידן: לגמרי.

ישעיהו: אז עכשיו יש לי שאלה שישה קולטת לנו לתוך הביזנס, לא טכננטי, כמו שאנחנו יודעים, טכנון פה, אנחנו בשיחה לא בטכנונים ותאומים.

האם את רואה בעסקים שלא מצליחים, פעלו פענה. האם, מצל, בשלב טוב.

האם את רואה בעסקים שהם לא מצליחים, גם סוג של התמכרות להרגלים לא מיטיבים? וואו.

אידן: האם אני רואה בזה סוג של התמכרות של הרגלים לא מיטיבים? בבסיס של זה, התשובה היא כן.

היא כמובן כן. אני, תראה, בתפיסת העולם שלי ככלל, החיים שלנו, על כל הרבדים שלהם, הם סוג של מראה, סוג של השתקפות של מה שקורה בתוכנו פנימה.

בתפיסת העולם שלי ככלל, החיים שלנו, על כל הרבדים שלהם, הם סוג של מראה, סוג של השתקפות של מה שקורה בתוכנו פנימה.

אידן ברגר

⬆ חזרה לנושאים

🪞 7:20 – גם העסק שלי הוא השתקפות של מה שקורה בתוכי

💡 בקצרה: העסק כהשתקפות של מה שקורה בפנים, ושאלה איך אפשר ליהנות מתהליך של שינוי הרגלים. אידן מדברת על דרך ליהנות מהאוכל ולשבור את הלופ של הדיאטות.

אידן: ולכן, מבחינה הזאת, גם העסק שלי, הוא השתקפות של מה שקורה בתוכי פנימה, ברמת המחשבות,

אמונות, הרגלים, את יודעת, דפוסים שאנחנו מסגלים לעצמנו, והרבה פעמים אנחנו לוקחים את הדברים האלה גם ממקומות אחרים,

ואז מכניסים את זה לתוך העסק, ואז הדבר הזה, במידה והוא לא משרת אותנו, אז הביטוי של זה במציאות זה שהעסק לא עובד כמו שצריך.

גם העסק שלי, הוא השתקפות של מה שקורה בתוכי פנימה, ברמת המחשבות, אמונות, הרגלים

אידן ברגר

ואז העבודה תמיד היא פנימה.

ישעיהו: אני שואל את זה, כי בסוף אני מנסה להבין גם אצלי וגם אצל לקוחות שלי, וגם אצל אנשים בכלל, אני מנסה להבין.

וזה נורא מסקרן, ואני לא אקרא לזה מה גורם לבן אדם להצליח בעסק, אלא מה גורם לבן אדם להיות, לחיות חיים שהם חיים שהוא רוצה לחיות.

שהחיים שהוא רוצה לחיות, כמובן, זה גם תזונה וילדים ומשפחה, וכמובן שזה גם העסק.

והדברים האלה כל כך קרובים, כי בסוף התזונה זה הרי, מצד אחד אנחנו מזהים את עצמנו באוכל ובשתייה,

מצד שני אנחנו מזהים את עצמנו בשינה, לראות סרט או ללכת להופעה, ברשמים.

והאמונות שלנו, מסוג מאוד משמעותי של תזונה, רמת המתח שאנחנו נמצאים בה שמאוד נגזרת מהאמונות שלנו, היא גם, אז…

אז בגלל זה, זה סוג של תזונה פיזית ותזונה מנטלית רגשית, אבל כל הדברים האלה זה רבדים שונים שאת כולם אנחנו מכילים. אי אפשר להתעלם מהדבר הזה.

🔹 כשתחום בחיים לא עובד

אידן: ואז אם יש איזשהו תחום, נגיד אנחנו מדברים על העסק, אבל אם יש איזשהו תחום בחיים שלי,

נגיד העסקי, שהוא לא עובד כמו שצריך, זה מצביע על איזשהו חוסר איזון פנימי שקיים באחד המקומות האלה.

לפעמים זה פיזי, לפעמים זה מנטלי, לפעמים זה רגשי. אבל בהחלט כן.

ישעיהו: אוקיי. פנטסטי. אז אני פשוט, אז אולי נצא על זה ככה בהמשך הפרק.

אידן: כן.

ישעיהו: של פנטסטי. אז מה הדבר שאת, זה נורא מעניין אותי הרי, לסוף, אחד הדברים שקורים מעכשיו עם לקוחות,

לקוחות באים ומקבלים ממיני, אחר כך מקבלים הנחיות אישיות של העסקי הזה, של החיים שלי,

שספק אם הוא יישאר הרבה זמן, מקבלים הנחיות אישיות, נאמר, נכתוב מיילים.

נכתוב פנטסטים שיווקים. כי מייל בסוף זו צורה מאוד מאוד חוספת ומאוד מאתגרת של תקשורת.

היא צורה מאוד מתוחכמת וכדי שמייל יאמיר, יש צורך בהדבר והבנה.

אבל הבנתי משהו, ואני מאוד אשמח לשמוע איך זה מתחבר לעולם שלך.

אם זה מתחבר. אני אגב הייתי ילד שמן. אני בין גיל 12 ל-13, אני עברתי תהליך מאוד מאוד של הורדת משקל, אבל לפני זה הייתי ילד שמן, ומאוד סבלתי.

אז, מה שאני שואל בכתיבה, מה שאני רואה בכתיבה, שאנשים, יש חלק דרמטי שמשתנק שאנשים נהנים מלכתוב.

אבל זה כמעט בסיום נתפס שאתה יכול לענות מלכתוב למישהו שלא נהנה מזה.

או למישהו שלא נהנה מזה עוד פעם מעסקים. אז אני מנסה להבין איך את מביאה אנשים, זה קורה שאנשים נכנסים למשטר, או משמעת תהליך, ומצליחים גם ליהנות מזה?

אידן: וואו, בטח. זה אחד הדברים, זה אחת הנקודות שכאילו, זה אחת המטרות שלי בשורה התחתונה, אוקיי?

וזה אחת הנקודות המשמעותיות בדרך כשזה קורה, שבהם אתה חווה כבעל עסק, שאתה אומר, הנה, שנגעתי בבטן הרכה של עוד בן אדם, הצלחתי לגעת בעוד חיים של מישהו.

🔹 אפשר גם ליהנות

אידן: זה בדיוק החיבור של כל הדברים האלה.

כי בסופו של דבר, עוד פעם, אני מדברת על הקהל שאני עובדת איתו, אז יש לנו איזושהי תפיסה, של או שאנחנו אוכלים מה שבא לנו, או שאנחנו סובלים.

כאילו אלה שתי האופציות בערך. אם אני צריך לשנות משהו בתזונה שלי, בהכרח זה יהיה נורא קשה, נורא כואב, נורא לוקח, נורא…

ברור, קשה בטירוף, בלתי אפשרי, לא מספק, מציק, מפריע. אז אני אומרת, אני באה ואומרת, בוא נשים על הדבר הזה סימן שאלה.

אני לא אומרת כן או לא, אבל בתור שלם, ראשון, בוא נשים על הדבר הזה סימן שאלה.

אולי יש איזושהי דרך שאפשר גם ליהנות מהאוכל, גם לספק לגוף שלנו את מה שהוא צריך כדי שהוא יעבוד כמו שצריך,

ואז אנחנו רואים לי מדדים תקינים, וסוכר יורד, ומשקל יורד, וכולסטרול, וטריגליצרידים וכל מה שיש שם.

זאת אומרת, ממש להביא את הגוף למצב מיטבי, וגם ליהנות מהדבר הזה.

גם להצליח ליהנות מהדבר הזה, כאילו זה ממש להרוויח מכל העולמות, עכשיו זה נשמע נורא נורא אוטופי,

כאילו איך אפשר גם לאכול אוכל טעים, גם ליהנות ממנו וגם להיות בריאים, כאילו בתפיסה שלנו או שאנחנו אוכלים מה שאנחנו רוצים וזה מוביל אותנו לחוסר בריאות בכל מיני רמות,

או שבצד השני יש סבל, ואני אומרת לא, יש דרך נוספת לעשות את זה, וזה מה שאני מלמדת אנשים לעשות,

כי אני באמת חושבת שאוכל זה אחד מתענוגות החיים, אם אנחנו לא נהנים מזה, אי אפשר להחזיק בזה לאורך זמן,

זאת הסיבה שאנחנו כל הזמן רואים את הלופ הזה, שאנשים עושים דיאטה, משיגים תוצאות,

זה נשבר איפשהו באמצע, ואז עולים שוב במשקל, כאילו זה לופ אינסופי כזה, ואני אומרת אפשר לשבור את הדבר הזה,

אפשר לשבור את הלופ הזה, ולמצוא דרך שבה אנחנו גם נהנים מהאוכל, גם מיטיבים עם הגוף שלנו,

וגם יכולים להתמיד בזה לאורך זמן, כי זה כיף, זה טעים, זה קל, זה פשוט, זה לא מה שהכרתי.

ישעיהו: אני לוקח את ההתנסות שיש לי בחודשים האחרונים, אני בחיים לא התאמנתי בחדר הכושר,

אני רץ בערך מגיל 14, ובשמונה עשרה השנים האחרונות, פלוס חודשיים אבל מי סופר,

אני רץ כל יום, איך אפשר לא לספור יום שאתה רץ, כאילו זה סבל, זה תמיד סבל, וגם אם זה סבל,

שאתה בשבילה מנהמנת, עדיין זה קורה, ובארבעה חודשים האחרונים אמרתי, הרגשתי שאני עוד אותו בן 53, הרגשתי שאני צריך לחזק את הגוף הזה.

⬆ חזרה לנושאים

💪 13:06 – מה עושה לי אימון בחדר הכושר

💡 בקצרה: ישעיהו מספר על אתגר של 20 עליות מתח. אידן אומרת שהיא לא מרשה ללקוחות להיות רעבים, ושהיא נותנת כלים גם לגוף וגם להרגלים, כדי שאפשר יהיה להמשיך לאורך זמן.

ישעיהו: הגוף הזה הוא נורא נחמד, הוא תומך, הוא באמת עושה, מספק לי מחשבות בהירות, אנחנו עושים עבודה באמת,

כל הכבוד, תודה רבה, אבל צריך זה, ואז נתתי לעצמי איזשהו אתגר, שאני, נחשב בעיניי בהתחלה שהוא באמת לא יוסים,

אבל לאט לאט אני מתחיל להבין שאני כנראה אגיע לזה, ואמרתי אני רוצה לעשות 20 עליות מתח.

עכשיו, פעם אחרונה שעשיתי עליות 20 עליות מתח, אני מניח שהייתי בין 25 ו-24, אפילו עשיתי 30 פעם אחת.

אז קודם כל מה עושים, הלכתי למתח, עשיתי 3, אמרתי וואלה עשית 3, תקשיב זה לא 20, צריך לעשות פי 7 בן אדם, שים לב.

התחלתי ללכת לחדר הכושר, עכשיו אני, אני מחפש נקודות חיבור גם למה שאת עושה.

התחלתי ללכת לחדר הכושר ואמרתי, אני, מה שאני לא רוצה, אני לא רוצה לעשות עליות מתח בדרך להתאמן, כי זה מלחיץ אותי.

אני רוצה להגיע לזה באימון אחר, ואז התחלתי לעשות, פשוט להרים משקולות.

נסתר לעניין של משיכה. למדתי משהו כמו שלושה חודשים, קרה, נקרה, עליתי מתח, עליתי באיזה מתח, עליתי תשע פעמים.

וואלה. תשע, תשע, תשע פעמים, זה לא שלוש, זה תשע. זה פי שלוש.

זה פי שלוש. ונותרו עוד 11. ומאז פשוט העליתי את רמת האימונים, כאילו אני פתאום אין הרבה יותר קשה.

ואני רואה שדברים שהיו לי לפני שלושה חודשים, היה ברור שאני לא יודע אם אני יכול לעשות את זה בכלל.

עכשיו אני עושה את זה כאילו, פשוט עושה את זה. והשאיפות שלי גדלו, ועכשיו אני אומר, זה מאוד מעניין, מה יקרה פעם הבאה שאני אעלה במתח?

כי מה יהיה כשאני אעשה עשרים? זה מה שקרה, ש… אבי, זה מפחיד.

כשאת באה ואת אומרת, את באה לצוות לפני אימון כזה, שזה כמעט אימון יומי, את יודעת שיהיה לך קשה ואת יודעת שהיא חייבה לך.

ואת יודעת שאם לא תקבלי את הכאב הזה באהבה, יהיה מאוד קשה שזה ימשיך.

🔹 כאב, רעב ומשטר אכילה

ישעיהו: כי בסוף להרים, כשהשריר שלך עייף, ומהר מאוד הוא מתעייף, זה כואב.

ואת צריכה לעמוד לפני הכאב. אז איך עומדים לפני הכאב במשטר מזון?

משטר אכילה? הרי לפעמים יש רעב לפעמים?

אידן: לא, אני לא מרשה ללקוחות שלי להיות רעבים. לא, אני לא מאמינה.

רעב זה מנגנון טבעי של הגוף שמסמן לנו שהבטן ריקה, שהוא זקוק לאנרגיה.

זה לא שאסור להיות רעבים, אתה יודע, אבל כאילו, יש איזושהי… לא מאמינה בלהסתובב רעבים כל היום.

זאת אומרת, אחת המטרות שלי בתכנית הזאת זה ללמד אנשים לאכול בצורה נכונה וגם לפזר את זה נכון לאורך היום, כדי קודם כל להשקיט את השיחה הזאת בראש.

כל הזמן השיחה על מה אני אוכל, מתי אני אוכל, מתי ארוחה הבאה, עכשיו אני רעב, עכשיו אני…

ישעיהו: זה הכל בעצם, זה באמת מה שאמרת בהתחלה, זה ממש מאוד מאוד מנטלי, מנטלי, מנטלי. זה המון… אני מחליף את השיחה.

🔹 שני עולמות שדורשים התערבות

אידן: בדיוק, זה משלב כל הזמן, תראה, כשאנחנו מדברים על סוכרת, אז יש פה ממש שני עולמות שדורשים התערבות.

מצד אחד, יש פה מנגנון בגוף שלא עובד כמו שצריך, שאנחנו צריכים לתת לו מענה פיזיולוגי, שאת זה אנחנו עושים דרך שינוי התזונה.

מצד שני, יש פה הרגלים, הרוב האוכלוסייה שאני עובדת איתה היא האוכלוסייה המבוגרת,

60, 65 צפונה, זה אנשים שחיים כבר איזה יום או יומיים את ההרגלים האלה ואת הדפוסים האלה, ואתה יודע, כאילו, זה לא פשוט.

עכשיו, אם אתה לא נותן מענה להרגלים האלה, ואתה רק משנה את התזונה, דרך תפריט או משהו,

זה שינוי שהוא נורא חיצוני, הוא נורא מעל פני השטח, אז זה יכול להחזיק מעמד נהדר,

כל עוד אתה במסגרת, ואתה מוחזק, ויש לך צוות שמלווה אותך, אבל מה קורה אחרי זה?

והמטרה שלי זה לתת לאנשים כלים משני העולמות האלה, כדי שהם יצליחו לקחת את הדבר הזה ולהמשיך איתו לאורך זמן.

אני לא מאמינה בזבנג וגמרנו. המטרה שלי באמת זה ללמד אנשים ממש לעמוד בתחילת הדרך שהם מגיעים אליי, מבחינתי,

הם עומדים בצומת, הם כרגע הפנים שלהם לדרך מאוד מסוימת שהם הולכים בה, הם יודעים מה מחכה עליהם בהמשך הדרך.

בוא, סוכרת זה אחת המחלות הכי נוראיות שקיימות היום. אז הם יודעים בדיוק מה מחכה עליהם מעבר לפינה ומאחורי הסיבוב, הם יודעים.

יכול להיות שהם יפגשו את כל הדברים, יכול להיות חלק, אבל הם יודעים מה צפוי להם שם.

ואני אומרת להם, חבר'ה, יש דרך מקבילה. זה להיפרד מהדרך הזאת, זה להבין שאם אני ממשיך לעשות את מה שאני עושה היום, אני יודע לאן אני אגיע,

ואם אני בוחר לצאת מהדבר הזה, ממש לצאת מהמסלול הזה וליצור דרך חדשה, אז יש דרך שלמה, חדשה, אחרת.

אם אני ממשיך לעשות את מה שאני עושה היום, אני יודע לאן אני אגיע

אידן ברגר

אבל כדי ללכת בדרך הזאת אני נדרש לשנות את הצעדים שלי, לשנות את הפעולות שלי, לשנות את ההרגלים שלי.

והיכולת להתמיד בדרך הזאת תמיד ולעולם קשורה בתוכה.

גם את השינוי תזונה שמאפשר לנו לראות את המדדים יורדים ובונה את המוטיבציה והבדיקות פתאום יותר טובות וכולי וכולי, וגם את היכולת להתמיד בזה לאורך הזמן.

ואיך לא לחזור אחורה. ובגלל זה אני משלבת את שני העולמות.

ישעיהו: אז קודם, לפני התהליך, ואנחנו מאוד מאוד מנסה במהלך השיחה, גם אולי לקשור את זה לעסק, בעצם עד שהם נכנסו לסוג של אימון, נקרא לזה אימון נכון?

כי זה אימון. אימון לכל דבר ועניין. זה אימון קודם כל מנטלי ואז רגשי ואז פיזי.

הפיזי בא בסוף. אז היה להם סיפוק. הסיפוק נגזר מרגעי דופמין מתוקים.

מתוקים תרתי משמע. שוקולדים, עוגות, בצקים, כל הדברים הטעימים.

הדברים הטעימים הם רעילים בצורה כזאת או אחרת. נגיד זה בצורה מאוד בוטה.

איזה סיפוק יש להם עכשיו? מה עושים במקום הסיפוק הרגיעי המתוק?

איזה מנה של עושר, של נחמה אני מקבל שמחליפה לי את ההרגל הזה? זו שאלה מאוד טובה.

אידן: כי אני לא מתחילה מהסיפוק. תכף אני אגיד לך גם לגבי הסיפוק הרגיעי הזה של המתוק.

אבל כשאנשים מגיעים אליי הם מגיעים בנקודת כאב. כל כך חזקה שכרגע בנקודה שהם לוקחים את הבחירה לצאת לדרך חדשה.

⬆ חזרה לנושאים

🌊 19:40 – מה מאפשר ללקוחות להתחיל בדרך חדשה ומאתגרת?

💡 בקצרה: אידן מסבירה שכאב חזק הוא מה שדוחף אנשים לקפוץ למים. היא מדברת על מה שאנשים מרוויחים מהאכילה הרגשית, על לקיחת אחריות, ועל אוזמפיק ותופעות הלוואי שלו.

אידן: מספיק כואב להם כדי להגיד את זה אני לא רוצה. וזה הצעד הראשון שדוחף אותם בכלל לקפוץ למים.

אחר כך אנחנו נלמד לשחות. אחר כך אני אזרוק לך גלגל. אבל קודם כל זה כל כך כואב להם ומפחיד אותם.

ולא טוב להם. שהם מוכנים לעזוב את כל הדבר הזה. ולצאת לדרך שגם אם הם לא רואים מה יהיה בסוף ומה יהיה בהמשך.

לשם אני לא חוזר. וזה מספיק בשביל לצאת לדרך הזאת.

ישעיהו: אבל מתי הם באים, כשכבר הורידו להם רגל? או שהם באו כשאמרו להם תקשיב עם הסוכר הזה החיים שלך מתקצרים?

אידן: זה מאוד מגוון. יש לי לקוחות שמגיעים במצבים מאוד מאוד קיצוניים.

עם פגיעה בריאה, עם פגיעה בכליות. אחרי קטיעה של אצבע או חלק מהרגל.

חד משמעית. יצאו כרגע מאשפוז עם רופאים שדוחפים להם אינסולין וכאלה.

ויש הרבה אנשים שבאים, אתה יודע, בטווח, בשלב טרום סוכרתי. איפשהו באמצע.

אבל תמיד ברקע יש איזושהי אימא, אבא, דודה, שכן. שהיה לו ככה או שככה.

אנשים יודעים, מצהירים. אנשים מכירים את המחלה הזו. היא מפחידה אותם מספיק.

לא תמיד הם נמצאים בשלב של להסתכל על זה בעיניים ולהגיד, עד כאן, ובגלל זה הרבה פעמים אנחנו מושכים את זה במשך שנים, בואו, לא, סוכר לי.

כמו שאמרת קודם, יש לנו כלי נפלא. אין לו חלקי חילוף. לא נטפל בו כמו שצריך, לא יהיה.

לא יהיה. ומגיע איזשהו רגע, אצל חלקנו לפחות, שאנחנו אומרים, אוקיי, הבנתי.

חייתי עכשיו על גג העולם, לא דפקתי חשבון לכלום. עכשיו אני מבין מה המשמעות של זה.

עכשיו, הגוף שלנו הוא כזה מדהים, שבמשך שנים אנחנו יכולים באמת לעשות מה שאנחנו רוצים, ואנחנו לא נראה כלום.

הוא מצליח להתגבר על כל הדברים האלה. באיזשהו גיל, וואלה, הגוף מתחיל קצת להתעייף.

כאילו, הלו, נגזמתם, מאיימסתם יותר מדי. ואת זה כבר אני לא יכול לצלוע.

ואז אנחנו מתחילים לראות את כל המערכות שחורקות. אז ככלל אני לא מאמינה שצריך לחכות לבעיה כדי לפתור אותה.

בגלל זה אני מאוד אוהבת שמגיעים אליי בשלבים מוקדמים.

ישעיהו: אבל יש פה איזשהו משהו, גם כשבן אדם לא הולך לו בעצם, וגם כשהוא לא הולך לו בבריאות, הוא מרוויח מזה משהו.

אידן: לגמרי. הוא מרוויח.

🔹 מה מרוויחים מהמצב

ישעיהו: אז מה הוא מרוויח? בואי רגע נחשור לזה. מה הוא מרוויח כשהוא סובל?

בבריאות שלו. כשהוא אוכל מה שבא לו, מה הוא מרוויח? ומה הוא מרוויח לו בעצם כשבעסק לא עולה?

אידן: תראה, בדרך כלל כשזה נוגע לתזונה, הרבה פעמים, מה זה הרבה פעמים?

זה תמיד יושב על איזשהו משהו רגשי.

רוב המשפטים שאני שומעת מהאנשים שיוצא לי לעבוד איתם, זה נע סביב השיחה פחות או יותר של החיים גם ככה קשים, וגם ככה עמוס, וגם ככה מדינה.

יאללה, לפחות שאני אהנה מהאוכל. תביא לי עוגה, נו, שוקולד. לגמרי, כאילו מה, גם את זה את רוצה לקחת לי?

אז יש פה נחמה מאוד מאוד גדולה. ואחד הדברים שאני מלמדת אנשים זה לנתק.

זה שתי שיחות נפרדות. יש קושי מנטלי בבית, בעסק, במדינה, לא משנה מה שאנחנו רוצים לתת לו מענה.

ויש את הבריאות שלנו, כי בסופו של דבר מה אנחנו עושים?

אנחנו לכאורה מוצאים נחמה באוכל, אבל למעשה ירינו לעצמנו ברגל, כי יצרנו בעיה שאנחנו צריכים להתמודד איתה בחיים.

אז כאילו הענשנו את עצמנו. וברגע שאנחנו מצליחים להפריד בין הדברים האלה, אז זה נהיה הרבה יותר קל, הרבה יותר פשוט.

גם בעסק זה ככה דרך אגב. אוקיי? המקום הזה של להסיר אחריות, לקחו לי, אכלו לי, שתו לי, לא יודעת מה, משהו בדפוק, ההשוואות החוצה, כל המקומות האלה.

אז בואו נשב ונבכה, ונחביא גם את האור אם אפשר. או שנפתח את הדלת, נדליק את האור, ונגיד אוקיי, that's me.

זאת המתנה שבאתי לתת לעולם. לא מעניין אותי מה קורה בחוץ. אני עושה כמו שצריך לעשות, כדי שהדבר הזה יעבוד.

או שנפתח את הדלת, נדליק את האור, ונגיד אוקיי, that's me.

אידן ברגר

זה מתחיל ונגמר בלהבין, שזה רק על הכתפיים שלי. רק, מאה אחוז. לא ממקום של אשמה חלילה. ממקום של לקחת אחריות ולעשות.

🔹 חברת דיי טו והדיאטה

ישעיהו: אז מה עושים אנשים שאומרים, אוקיי, כן, הבריאות שלי לא מבריקה, המדדים שלי לא מבריקים.

אני מאוד שואל אותך את זה בהקשר שיווקי. זה ממש שיחק רגע. זה ממש ממוקד בשיווק.

ואז למגרש המשחקים, הרי קרתה איזו תנודה טקטונית לאחרונה בעולם הדיאטה, כאשר חברת Day2, שהיא חברה מאוד מאומנת, אני חושב עשרות מיליוני דולרים, היא מפסיקה פעילות.

היא הפסיקה פעילות, והיא רק ממשיכה לתת שירות. היא כבר לא משווקת.

אני חושב שאפילו פשטה רגל, או בשלבים של הפסקת פעילות. בטח את מכירה אותה.

אני אישית קליטי סט שלהם, ולמה אני ממשיכתי בזה? כי נדמה לי סבלון ציידי צריך לחשב את ה…

אידן: אתה לא רוצה לדעת איך אני קוראת לדיאטה הזו.

ישעיהו: אני אשמח לשמוע, אני מאוד אוהב. זה בטח קופי משובח.

אידן: זה דיאטת קקי.

ישעיהו: זה דיאטת קקי, נכון? כן?

אידן: כן. לא אוכל לי, אתה יודע, מילה השמיץ, אבל ככה הם מתחילים. ככה הם מתחילים.

ישעיהו: אז עכשיו, אחת הסיבות המאוד חשובות של הדיאטה הזו, שניבאו לה הצלחות מרובות, ואם עבדך הנאמן קנה אותה, אז אתה יודע, מילה יחיד, כן?

זה נראה משהו מקסים שמושיע אותך מהמסוגות. ועכשיו נכנס ענק לזירה, שהוא מאיים עלה, הוא לכאורה מאיים.

🔹 אוזמפיק

ישעיהו: עכשיו ניגע בלמה לכאורה. הענק הזה לכאורה מאיים על כל דבר שקורה, וזה נקרא אוזמפיק.

זריקות נותנים לך את הזריקה נגד סוכר, ואת גם מפחיתה במשקל, וזה מביא תוצאות.

יש הרבה אנשים שזה מביא להם תוצאות. כשיווק, האם את מתייחסת לדבר כזה שנכנס? האם את מדברת על זה? זה דיון?

אידן: בטח, חד משמעית כן, ורוב הלקוחות, אני לא יודעת להגיד אם רוב, אבל לפחות חמישים אחוז, או שהם משתמשים באוזמפיק, או שהשתמשו באוזמפיק.

הרוב הגדול של הלקוחות שלי, אם זה לא אוזמפיק, את יודעת, זה טיפול תרופתי כזה או אחר.

אני שמה את משנתי על השולחן מההתחלה. אוקיי? זאת אומרת, אני לא במקום חלילה של לשפוט אף אחד.

אני אומרת, חבר'ה, יש דרך לצאת מהדבר הזה.

אתם רוצים, בבקשה, אתם מוזמנים, אתם רוצים לכאורה להשתיק את השיחות, ולחיות לישון בשקט בלילה, לאכול מה שאתם רוצים, ולהזריק פעם בשבוע.

Go for it. רוב האנשים, עכשיו, מתעוררים משתי סיבות. אחת, לאוזמפיק, יש תופעות לוואי, מאוד, מאוד, מאוד, לא פשוטות.

עכשיו, הרבה אנשים, וזה מדהים אותי כל פעם מחדש, מוכנים לסבול את הדבר הזה.

אני מדברת איתך על הקאות, שלשולים, כאבי בטן, בחילות.

ישעיהו: אני אגיד, אני לדעתי, אלה הקלות. אני חושב שמה שהבעיה באמת באוזמפיק, זה אובדן התשוקה.

אידן: לגמרי.

ישעיהו: זה אובדן התשוקה לחיים.

אידן: לגמרי.

ישעיהו: עכשיו, יש לי מכר שהוא משתמש באוזמפיק. זה ממסמס. זה פשוט ממסמס.

זה, כן. ורואים שהתשוקה שלו לדברים, הוא נהיה, הוא נהיה שלילי באופן גורף. שום דבר לא מעניין אותו.

אידן: כן. עכשיו, זה אחד. זה כרגע.

אני אומרת, כשלקוח בא ושואל אותי, כאילו, מה דעתך על? אז אני אומרת, בוא תגיד לי אתה, מה דעתך על?

מה יהיה בעוד שנה? אז תפסיק עם האוזמפיק בעוד שנה. עשית מניפולציה, כזאת קשה ואגרסיבית על הגוף.

מה אתה חושב שיהיה בעוד שנה? מה? ההרגלים שלך יעלמו?

הרי כל המניפולציה פה, זה להוריד את, אתה יודע, בצורה מאוד מאוד דרסטית, את תחושת הרעב בכלל.

אז אנשים מסתובבים, שהם כאילו מתגעלים, רק מלהסתכל על אוכל. עכשיו, זה הדבר הטבעי שיש בעולם.

למה שנתגעל מהדבר הזה? זה נהדר לאכול. למה שנרצה, כאילו, עכשיו, לפעמים באמת, הכאב הוא כל כך חזק.

ורובנו ככולנו, כבני אדם, רוצים את הפתרון כאן ועכשיו, ואם אפשר אתמול, אז עוד יותר טוב.

אז אנחנו נוטים לחפש את הפתרונות האלה. יש זריקה שיכולה לסתום את התיאבון, עכשיו אני לא אוכל, לרדת במשקל ולרדת בסוכר, יאללה, תביא, לא משנה מה יקרה לי בדרך.

תביא. אני לא מאמינה בזה. כתפיסת עולם, אני מאמינה שהמצב הטבעי של הגוף, זה בריאות, ואנחנו יכולים לעזור לו, לחזור למקום הזה.

ישעיהו: אני רק אסר את ההשלכה לעולם השיווק, כי זה חשוב שנעשה אותי.

בעצם אדם, בעצם מה אתה עושה, את משתמשת בזה בתור אקט שיווקי מכירתי, שאתה אומר לאדם, תקשיבי, הקסם הגדול הזה, בסוף, בשבילך אישית, זה בלוף.

כי זה דופק אותך. עכשיו, מה שאתה עושה, אתה משתמש בזה, אתה מאבד שזה יכולת שטחית, את היכולות העמוקות, שנותנות לך את היכולת האמיתית, אתה מאבד.

אתה מאבד מה לעשות? אתה מאבד. אתה משלם פה מחירים, מאוד מאוד מאוד כבדים.

⬆ חזרה לנושאים

🤖 28:45 – מה עושה עסק קטן מול הבריון התורן שהגיע לשוק: זריקת אוזמפיק / צ'אט ג'י פי טי

💡 בקצרה: ישעיהו משווה את צ'אט ג'יפיטי לאוזמפיק בעולם הקופי: כלי שאסור לשים עליו את כל היהבים, כי צריך לנהל את המכונה. אידן מוסיפה שיש דברים שלעולם לא תוציא החוצה.

ישעיהו: ואני חושב שזה נימוק שיווקי מאוד חזק, והרבה דברים. נכנס הענק החדש לשוק.

אני אתן לך דוגמה. לשוק הקופי, נכנס צ'אט ג'יפיטי. עכשיו, באנגלית ניחא, אפשר להשתמש בו.

בעברית, הוא עושה דברים מסוימים, אבל לכתוב בעברית, הוא בטח לא יודע.

זאת אומרת, כותב דברים מסוימים, זה תמיד לוקח זמן די דומה, לעשות שכתוב וכו וכו.

אז זה בריינסטורמינג טוב. אבל כשאנשים אומרים לי, אני כותב את הפוסטים שלי בצ'אט ג'יפיטי, אני אומר, תגיד, באמת?

זאת אומרת, הרי, הרי, לאן אתה הולך עם זה? אתה הולך עם זה למקום מאוד מאוד, למקום מאוד מסוים.

הקרב שלך, הוא לא מול הלקוחות. הקרב שלך הוא מול הקולגות הדומים לך, שמספקים אותו שירות.

לא דווקא אותו שירות. אם מישהו עושה קופיה, אז מישהו אחר עושה סרטונים, או מישהו אחר עושה אלף דברים אחרים.

אבל בסוף, ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, אתה צריך לקריאה את העל, אתה צריך להבריק, להעביר רעיונות, אוספים, מכילים, מפתיעים, מבריקים.

אם אתה תעבוד עם צ'אט ג'יפיטי, בתור המשענת העיקרית שלך, שם אתה לא תצמח.

אבל זה ערוץ הגדילה, אבל בגלל הפחד המקומי, אתה שם את יהבך למכונה, המכונה לא תעזור לך.

אם אתה תעבוד עם צ'אט ג'יפיטי, בתור המשענת העיקרית שלך, שם אתה לא תצמח.

ישעיהו ריבּ

אתה צריך לנהל את המכונה.

🔹 להשאיר את הכוח בידיים

אידן: נכון. זה בדיוק זה. יש מקומות בחיים, אוקיי?

יש תחומים בחיים, שברגע שאתה מוציא את הכוח מהידיים שלך, אתה נחלש.

אתה כאילו שם את העוצמה ואת היכולת לחולל שינוי בידיים של מישהו אחר.

וזה נכון בעסק. עכשיו, יש תחומים חד משמעית שאני מוציאה החוצה, אוקיי?

שאנשים שזו המומחיות שלהם, שיעשו עבורי את העבודה, משלמת להם בשמחה ובאהבה.

יש דברים שלעולם אני לא מוציאה החוצה בעסק.

למשל, כתיבה, אף אחד לא יכול לכתוב, גם אם אני אכתוב הכי גרוע, אבל זאת הכתיבה שלי, ומי שיתחבר אליה ולאנרגיה שלה, זה ממילא אנשים שאני רוצה שיעבדו איתי.

⬆ חזרה לנושאים

🔥 30:33 – מה היא לעולם לא תוציא לעבודה מחוץ לעסק?

💡 בקצרה: אידן מסבירה למה כתיבה היא דבר שלא מוציאים החוצה, וישעיהו מזכיר שהיא עשתה את העבודה בעצמה. אחר כך נשאלת מאיפה היא שואבת כוח להמשיך יום יום כבעלת עסק.

אידן: לא רוצה אנשים שלא מתחברים לדבר הזה. אותו דבר בתזונה, ברגע שאתה שם את יהבך על משהו שהוא חיצוני, אתה יוצר תלות בדבר הזה.

הדבר הזה יוצא מהגוף שלך, זהו, איבדת את הכוח.

ישעיהו: רגע, שנייה, שנייה, אני חייב לעצור. את אמרת פה משהו מאוד לא נכון.

את אמרת גם לכתיבה שלך לא טובה, בתור מי שלמדת…

אידן: לא, אז אני אעבוד עליה, אני אשפר אותה, אני אדייק אותה, אבל אני אעשה את זה בעצמי. אני לא אקח מישהו אחר.

ישעיהו: סבבה, אני רוצה לתת נקודת מבט. בתור מי שעשית אצלי את קורס דף המכירה הממיר, עשית נפלאות.

אידן: נכון, ונעזרתי באחד הכותבים, אם לא אה, בארץ, אבל עשיתי את העבודה בעצמי, ונתת לי פידבק, וחזרתי לעשות את העבודה בעצמי.

ישעיהו: עשית עבודה מטורפת, ועשית עבודה כל כך טובה, שריץ', גם אחרי קשרים כאלה בכיר, מחרת.

אידן: נכון.

ישעיהו: וזה מאוד מחבר למה שאת אמרת, זה מאוד מחבר למקום של…

לגבש את היכולת הזו בתוכך. אני מאמין עדוק בזה.

🔹 להחזיר את המושכות

אידן: נכון, אבל זה ההבדל, למשל, בין להגיד למישהו, קח את הדף ותכתוב אותו בשבילי, לבין לשבת איתך,

ולהגיד לך, בוא תלמד אותי ותדייק אותי, איך לעשות את זה נכון, אבל שזה יהיה מחובר ומדויק לי, לשפה שלי, למילים שלי.

אתה מבין? זה בדיוק מה שאני עושה בתוכנית. אני לא אומרת לבן אדם, קח כדורים או כאלה וזה יעזור לך.

הוא מקבל ממני את העזרה, את ההכוונה, את הליווי, את הכול, אבל את הדרך הוא צריך לצעוד בעצמו.

הוא צריך לעשות את השינוי, הוא צריך לבחור בעצמו כל יום מחדש. וגם הרבה אחרי התוכנית.

וזה ההבדל המשמעותי, אני חושבת. וזה נכון, כמו שאתה רואה, גם בתחום הבריאותי וגם בתחום של העסק.

זה עובד בדיוק אותו דבר. זה להחזיר את המושכות לידיים שלך.

ישעיהו: עכשיו, איך את… אני רוצה לשאול כמה דברים. את בעסק… אתם עובדים בעסק או שאת לבד בעסק?

אידן: לא, יש לי צוות, אני לא לבד.

🔹 בדידותו של בעל העסק

ישעיהו: יש לך צוות. אז איך את… יש את בדידותו של…

רץ למרחקים ארוכים. בדידותו של בעל העסק למרחקים ארוכים. שבעל עסק ההגדרה הוא למרחקים ארוכים, מרחק לא יהיה לו עסק.

זה עד כך פשוט. בסוף, אני רואה, את יודעת, אני עושה פה המון המון מידע.

כבר עשרות ראיונות של בעלי עסקים עובדים בישראל. אחד הדברים שרואים בצורה שאי אפשר לערער עליה, שאלה שמצליחים פשוט עושים את זה הרבה זמן.

עכשיו, מי שעושה את זה הרבה זמן, עובר דרך כל הקשיים. אתה לא עושה את זה בלי לעבור דרך.

זה לא עובד. הצמיחה שלנו הכי גדולה מגיעה משם. כן, הצמיחה הכי גדולה, וגם המקום הזה שבאיזשהו מקום, את נמצאת בפני מקום, אוקיי,

זה מה שעשיתי, עכשיו אני לא מסתפקת בזה, אני מציבה יעד יותר גדול וחותרת לקראתו, שאת יודעת שזה יכול להרוג אותך.

את יודעת שזה יכול להיות הסוף של העסק שלך. כאילו, אין מה לעשות.

אנחנו בעסק, אנחנו על בסיס יומיומי. עובדים מול מציאות מאוד לא צפויה.

אידן: כן.

ישעיהו: נוציא אפילו את עניין הקורונה. כל דבר שקורה, כל משא ומתן, בטח דברים שהם יותר חשובים, וזה אותי מעניין.

מאיפה את שואבת את העוצמה הזו, להמשיך בזה יום יום, שעה שעה, חודש חודש, שנה שנה,

להמשיך בזה, להמשיך צמיחה, ואם אני לא טועה בחודשים האחרונים במסע צמיחה מטורף, איך את שומרת את עצמך באנרגיה כזאת?

איך את שומרת את עצמך באנרגיה כזאת עבור עובדים? זה איזשהו משהו שאני נורא שמח שדברי עליו בשביל הצופים העזילים, וגם בשבילי, אני נורא שמח ללמוד את זה.

🔹 מאיפה מגיעה האנרגיה

אידן: תראה, אני חושבת שיש פה שילוב של כמה דברים. אני כל חיי הבוגרים, בואו נתחיל מזה, הייתי עצמאית.

הייתי שכירה, הפעם האחרונה שהייתי שכירה, זה שהייתי סטודנטית.

שם זה נגמר, הבנתי את הקטע וזהו ומשם היה לי ברור שאני אהיה עצמאית, פתחתי עסק מאוד מהר ומשם הוא עבר המון המון גלגולים,

כן תוך כדי גם ילדתי חמישה ילדים, זה כרוך בתוך התהליך הזה, כאילו אתגרים בפני עצמם וככה,

היו המון עליות ומורדות, המון גלגולים, המון שינויים, המון, אתה יודע, חלק אבולוציוני טבעי בתהליך אני חושבת של כל בעל העסק.

אני חושבת שאחד הדברים הכי משמעותיים שמחזיק אותי באנרגיות האלה, זה באמת הידיעה שאני מצליחה לגעת בחיים של אנשים ולעשות שם ההבדל משמעותי.

זאת אומרת, יש לי איזשהו ויז'ן שתמיד הוביל אותי, לא משנה, אתה יודע, גם החזון שלנו משתנה ומתפתח יחד איתנו,

זה משהו שהוא מאוד דינמי, אבל כל עוד יש לך את הדבר הזה, את מה שנקרא, את הלמה לקום בשבילו בבוקר,

אני חושבת שעסק לא יכול להתנהל בלי הדבר הזה, אם אין לך משהו מספיק חזק וגואר בך להביא לעולם,

זה לא יחזיק לאורך זמן, כי היומיום הוא כל כך שוחק, שאם אין לך את המגדלור הזה שאתה רואה אותו מול העיניים כל הזמן,

זה בלתי אפשרי להחזיק מעמד לאורך זמן בדבר הזה.

אם אין לך את המגדלור הזה שאתה רואה אותו מול העיניים כל הזמן, זה בלתי אפשרי להחזיק מעמד לאורך זמן בדבר הזה.

אידן ברגר

⬆ חזרה לנושאים

🌅 35:26 – מה מחזיק אותה באנרגיות כל כך גבוהות?

💡 בקצרה: ניהול אנרגיה בגלים, ומה המתנה שחשוב לאידן להביא לעולם: לאפשר לאנשים לחיות חיים ראויים, מתוך אהבה עצמית.

אידן: תוך כדי התהליך גם למדתי המון כלים, אתה יודע, ודברים פרקטיים כדי לעזור לעצמי,

זאת אומרת, אני בן אדם מאוד של דואינג, מאוד, אני מאלה שגם בשבתות, כאילו מבחינתי שבת זה יום מבוזבז,

כאילו קשה לי נורא לא לעשות כלום, עכשיו זה קרוע, ממש, זה רע, כאילו חייבים לדעת מתי להוריד גם קצת את הרגל מהגז,

זה משהו שאני מאוד מאוד לימדתי את עצמי, ועבדתי עליו, וחייבים לדעת לנהל את האנרגיה הזאת,

כי זה, כמו כל דבר בטבע, זה גלים, יש תקופות, יש תנודות, אתה חייב ללמוד לנהל את עצמך,

כשמעל כל הדבר הזה, אצלי לפחות, יש את המתנה, שחשוב לי להביא לעולם, ולכן, ובשביל שהדבר הזה יתגשם,

אני מוכנה לעשות כמעט הכל, ואת זה אני עושה, עם זה אני קמה בבוקר.

ישעיהו: איך את מגדירה את המתנה שלך?

אידן: איך אני מגדירה את המתנה שלי?

ישעיהו: כן.

🔹 המתנה שבאה לתת

אידן: זה להפשר לי… וואי, זה משתנה נורא, לאחרונה אני בדיוק עובדת על זה, אז זה קטע שאתה שואל, כי אני בדיוק מדייקת את זה.

זה עוד לא גמור, זה עוד לא סופי, אני מאוד מאוד מתעסקת בזה עכשיו, אבל בגדול, זה לאפשר לאנשים לחיות את החיים שהם ראויים להם,

לחיות מתוך אהבה עצמית, מתוך מימוש עצמי, וההשתקפות של זה, זה באמת לחיות את החיים שאנחנו ראויים להם.

אני ספציפית עובדת, אתה יודע, עם אנשים שהם חולים, אז זה לחיות חיים שהם חופשיים מהמחלה,

אני עובדת הרבה עם נשים על ירידה במשקל, אז זה להסתכל במראה ולאהוב את עצמך.

מי שלא הייתה שם, מי שלא נמצאת במקום הזה, לא יכולה להבין בכלל את השפה הזאת, מה זה להסתכל במראה וכאילו, לתת לעצמך מבט של בוז.

מי שלא הייתה שם, מי שלא נמצאת במקום הזה, לא יכולה להבין בכלל את השפה הזאת

אידן ברגר

עכשיו, אם את מסתכלת על עצמך ככה, איך אולי אני רואה אותך? וזו חוויה נוראית.

זה משקפיים נוראיים לחיות דרכם את החיים. בייחוד שאת לא רואה את האנשים שמסתכלים עליך ואומרים, וואו, זה יופי.

ויש כאלה, אבל את לא רואה אותם, כי יש לך משקפיים כל כך שחורים ושרוטים, ולשנות לבן אדם את חוויית החיים בצורה כזאת,

שהוא יצליח לשנות את המשקפיים, זה וואו ענק, אני מדברת על זה ואני מקבלת צמרמורות בגוף.

זה וואו ענק, ומבחינתי, כל החיים לעשות רק את זה. רק את הדבר הזה.

ישעיהו: מדהים. אני רוצה לשאול אותך עכשיו, משקפים מדהים, כמו שנראה, מדהים.

צריך להדגיש את המדהימות הזאת, צריך לדבר עליה. כי זה לא רק שוליים, זה משהו נורא חשוב.

זאת אומרת, מה עובד במערך? מה עובד? לדבר על מה שעובד ולחשוב על אותו.

הוא תמיד עומד מול כל השחור, שהקיר השחור מול האור הלבן. פנסה אמיר.

אני רוצה לשאול אותך, כשאת רוצה בעסק לעשות גל של מכירות, עכשיו בא לי למכות, נראית לי מוכנה.

⬆ חזרה לנושאים

📆 39:10 – מה היא עושה בעסק כשהיא רוצה לעשות גל של מכירות?

💡 בקצרה: אידן אומרת שהיא לא עובדת בגלים, כי סוכרת היא מחלה של כל השנה. יחד עם זאת יש תקופות, כמו לפני החגים ואחריהם, שבהן הכאב בוער יותר והיא מגבירה פעילות.

אידן: אני תמיד מוכנה, אני נולדתי מוכנה. אני נולדתי מוכנה.

ישעיהו: אני מאמין לך, אפילו כשאנחנו לא מכירים שנים, אלא כמה, אולי חצי שנה, משהו כזה.

אני מאמין לך. אני נוכח בעובדות. מה את עושה?

את רוצה עכשיו גל של מכירות? את רוצה להקפיץ? את רוצה מחזורים הרבה יותר גדולים? מה את עושה?

אידן: תראה, אני אגיד לך את האמת. נכון לכרגע, העסק של הסוכרת, הוא עובד בערך שנתיים.

זה יחסית צעיר. אוקיי? נכון לכרגע, אני ממש לא עובדת בגלים.

סוכרת מבחינתי, זה מחלה של כל השנה. אוקיי? עכשיו, בגלל שאני אחבר את זה למה שאמרתי קודם, בגלל שתפיסת העולם שלי בעצם, היא שלא צריך לחכות לבעיה כדי לפתור אותה,

ובטח לא, אתה יודע, שנקבל איזשהו כאפה מהחיים כדי להתעורר על עצמנו ולהבין שצריך לעשות פה איזשהו שינוי.

אז מבחינתי, כרגע זה באמת להגיע לכמה שיותר אנשים בכל נקודת זמן.

כי באמת אפשר להירפא מהדבר הזה. זה משהו שהוא בהחלט הפיך. אני רואה את זה כל יום בעיניים שלי.

יחד עם זאת, אם נתחבר למציאות. ברור שיש נקודות ותקופות לאורך השנה שהכאב הזה מבחינת הקהל שלי הוא הרבה הרבה יותר בוער.

אז לא סתם קוראים למחלה הזאתי המחלה השקטה, לא רואים אותה במראה, לא מרגישים אותה, לא שומעים אותה, רק יודעים שהיא כל הזמן שמה.

ברור שיש נקודות ותקופות לאורך השנה שהכאב הזה מבחינת הקהל שלי הוא הרבה הרבה יותר בוער.

אידן ברגר

🔹 לפני החגים ואחריהם

אידן: אבל יש תקופות באמת שהדבר הזה יותר בוער. לפני חגים למשל, כשאנשים יודעים שצפויים לנו מלא ארוחות חג וכאלה וזה וזה, ומה יהיה על הסוכר שלי, אז הכאב מתעורר.

בדיוק באותו אופן גם אחרי החגים, כי אנשים באמת אכלו יותר ואז הסוכר עולה.

אז יש נקודות לאורך השנה שהכאב הזה מבחינת הקהל שלי הוא הרבה הרבה יותר בוער, ואני בהחלט נותנת שם הפוש.

בין אם זה לתקציבים, בקמפיינים, במיילים, בסרטונים, בכל מה שאני יכולה.

כל המדיות שאני משתמשת בהן, אז חד משמעית, הכל הופך להיות הרבה הרבה יותר אינטנסיבי.

אבל בגדול, אני רצה עם התוכנית הזאתי כל השנה. אני לא עובדת בפיקים.

⬆ חזרה לנושאים

🌸 41:30 – מבחינה תכנונית, איך היא יודעת מתי השוק יותר פתוח למוצר שלה ואיך היא משתמשת בזה?

💡 בקצרה: ישעיהו מציין שחשוב לשים לב לרגעים שבהם השוק רגיש יותר. אידן מספרת שחודש מאי היה אצלה החודש הכי רווחי בשנתיים האחרונות, אחרי שינוי פנימי.

ישעיהו: אוקיי, אבל בעצם מה שאתה אומרת, יש לך ערנות מאוד גבוהה לרגעים שהשוק יותר רגיש, ושם את נכנסת. זאת אומרת, זה גם מבחינה תכנונית.

אידן: כן.

ישעיהו: שזה חשוב, זה חשוב מאוד ללקוחות שיש לה עונתיות, והרבה מאוד בעלי עסקים יש לה עונתיות, לשים לב לזה.

אידן: כן, אני אתן לך דוגמה.

למשל, יצא לי לשמוע גם באחד הפודקאסטים שלך, האחרונים, נראה לי עם מפרט לגד או משהו כזה, ובעוד מקומות, אנשים מדברים תמיד על חודש מאי, כחודש מת בעסקים.

אצלי חודש מאי היה החודש הכי רווחי בשנתיים האחרונות.

אצלי חודש מאי היה החודש הכי רווחי בשנתיים האחרונות.

אידן ברגר

אז כאילו…

ישעיהו: למה? כי זה אחרי פסח? בגלל… זה גם אחרי פסח, גם היה…

🔹 שינוי פנימי

אידן: זאת אומרת, כל מיני מבחינים שהבשילו, איזשהו דיוק פנימי שעשיתי עם עצמי, איזשהו מהלך שונה כזה שעשיתי בעסק, ואמרנו, העסק הוא השתקפות של מה שקורה בתוכנו פנימה.

עברתי איזשהו שינוי מאוד משמעותי שם, בטווח הזה של אפריל-מאי, וזה בא לידי ביטוי בעסק.

ישעיהו: מה, עברת שינוי פנימי?

אידן: לגמרי.

ישעיהו: מה עברת? ספרי לנו. אם את רוצה, את לא חייבת כמובן.

אידן: הסכמתי להתחבר לאיזשהו מקום שהרבה זמן כך… השארתי על אש נמוכה, ונקלטתי הרבה פעמים בכל מיני ייעוצים חיצוניים, וכאלה, ואמרתי,

רגע, זה לא עובד לי, זה לא מדויק לי, אני יודעת מה אני רוצה ואיך אני רוצה, אני שמה שנייה אחת,

רגע, את כל הדברים האלה בצד, ואני עושה את מה שאני מאמינה שנכון לעשות, בדרך שאני מאמינה שנכון לעשות.

⬆ חזרה לנושאים

🧘 43:00 – חודש שהיה מאוד מאוד רווחי אך לא אינטנסיבי מבחינת שעות העבודה

💡 בקצרה: אידן מתארת חודש רווחי מאוד שהיה גם לא אינטנסיבי מבחינת שעות עבודה, ואיך הניהול האנרגטי הביא תוצאות.

אידן: ואחרי שהספתי את עצמי למקום הזה, הכל התנקז לשם. עכשיו, מצד אחד, זה היה חודש מאוד מאוד רווחי, מצד שני, זה היה חודש כל כך לא אינטנסיבי מבחינת שעות העבודה,

כאילו, אתה אומר, כאילו, תעבדי הרבה יותר, יהיה לך יותר, לא, לא, לא, זה היה כאילו,

זה מצאתי את נקודת האיזון מבחינתי הכמעט מושלמת, וזה היה מדהים לראות איך הניהול האנרגטי שלי בתוך הדבר הזה הביא לתוצאות מאוד מאוד משמעותיות בעסק.

מצאתי את נקודת האיזון מבחינתי הכמעט מושלמת, וזה היה מדהים לראות איך הניהול האנרגטי שלי בתוך הדבר הזה

אידן ברגר

⬆ חזרה לנושאים

⭐ 43:20 – מצאה את נקודת האיזון הכמעט מושלמת

💡 בקצרה: ישעיהו חוזר על השאלה מה ייצר את השינוי, ואידן עונה שמה שמוביל לתוצאות הוא קבלת החלטה, ושהחלטה כזו משפיעה על כל תחומי החיים.

ישעיהו: ומה ייצר את זה? כי זה נקודה מאוד מאוד חשובה, זה נקודה לטעמי הכי חשובה שדיברנו עליה עד עכשיו.

מה ייצר את זה שיצר בך כזה שינוי, שהפך חודש בעסק לתחילה של מגמה של שיפור, כאשר למעשה לא עשית מעבר חיצוני, אלא אפילו התחלת לעבוד הרבה פחות, אבל התוצאות קפצו.

מה קרה שם?

אידן: מה שמוביל לכל תוצאות במציאות שלנו, השורה התחתונה זה לקבל החלטה.

אוקיי? מה שקדם להחלטה הזאת היא תהליכים שאני כל הזמן עושה עם עצמי, מה שאני מלמדת את הלקוחות שלי זה מה שאני עושה בעצמי.

מה שמוביל לכל תוצאות במציאות שלנו, השורה התחתונה זה לקבל החלטה.

אידן ברגר

היה לי ברור שיש איזושהי נקודה שהיא לא עובדת כמו שצריך. ואז זיהיתי את הדבר הזה.

ראיתי אותו, שמתי אותו לשולחן, אמרתי, אוקיי, לא, אתה יודע, עושים, מסתתרים ולא רואים.

שמתי את הדבר הזה לשולחן, פטרתי אותו עם עצמי, קיבלתי ההחלטה שזהו, אני שורפת את כל מה שמאחור, אין לי לאן לחזור.

זה או קדימה או קדימה. וכשאתה מקבל את ההחלטה הזאת וברור לך שאין עוד אופציות חוץ מלהצליח במקום הזה, הכל מתנקז לשם.

עכשיו, לא יעזור, זה חוק עולם, תקרא לזה איך שאתה רוצה, אבל כשאתה נמצא במקום מאוד מדויק ומאוד מחובר לעצמך ופועל במקום הזה,

זה משתקף לך בחוץ, בכל תחום בחיים דרך אגב. נורא קל לראות את זה בעסק, כי זה מקבל ביטוי פיזי, אבל בכל תחום בחיים, זה עובד ככה.

🔹 ההשפעה על שאר החיים

ישעיהו: זאת אומרת, באותו רגע גם קרו לך שיפורים נאמר בזוגיות עם הילדים, עם המשפחה, עם הקהילה, עם חברים וכו'.

אידן: חד משמעית, תגובות שקיבלתי בעסק, זמן פתאום שהיה לי עם הילדים, ואיזה כיף שהייתי יותר בבית, ונוסעים, ועושים, וכאלה.

חד משמעית, חד משמעית. זה כאילו, זה חותך את כל הרבדים. זה לא שאתה מקבל החלטה וזה משפיע ספציפית רק על דבר אחד, זה משפיע לגמרי על החיים שלנו.

זה מאוד חזק. זאת החלטה שמשנה את החיים. לכאורה העסק, למעשה את החיים.

זאת החלטה אבל שטומנת בחובה גם את הפעולות, זה לא להחליט ולהישאר לושבת על הגדר.

זה להחליט ולקפוץ למים. אין לי מושג מה יהיה שם ואיזה ייצורים אני אפגוש שם.

אבל אני אצלח את השחייה הזאת. No matter what.

🔹 למה פותחים בקטע הזה

ישעיהו: אני הרבה פעמים, אני שואל את עצמי, במהלך הפודקאסט, יש את ה…

אני שואל את עצמי תמיד, עם איזה קטע נפתח את הפודקאסט?

כי לא מתחילים את הפודקאסט באיך הגעת עד לכאן, כי כעת המאזינים שלנו ירדנו, ואנחנו חבלנו על שישנות השינה שלהם בלילה.

אנחנו לא רוצים שישנו במציבות לא צפויות. אז תמיד לתפוס את הדבר הכי מרגש, ואותי זה נורא מרגש, המקום שעשית החלטה ואת אף היית קדימה.

עכשיו ברור שאת רואה עכשיו חלק מהתוצאות, וחלק עתירי בתווכי זמן שונים, אבל כתפיסה, כי אני שומע אותך בתוך זה, זה מאוד מרגש אותי.

⬆ חזרה לנושאים

🎁 46:20 – שלוש מתנות מאידן ברגר: שעשו שינוי גדול בעסק שלה

💡 בקצרה: ישעיהו מבקש מאידן שלוש מתנות, והיא אומרת שאלה דברים שנתנה לעצמה ושעשו שינוי משמעותי בעסק שלה.

ישעיהו: זה נפלא. זה מאוד מרגש אותי. אני שואל אחת שאלה.

כשאת חושבת על מתנות שאת רוצה לתת לחברים, איזה שלוש מתנות יש לך לתת? אידן ברגר, מה תיתני לנו במתנה?

אידן: וואו, יש לי מלא דברים, אבל אנחנו נתמצא את זה לשלוש.

ישעיהו: תגידי על ההפתעות של אידן. יאללה.

אידן: קודם כל, המתנות זה מתנות שנתתי לעצמי, ואני חולקתי אותם עם כולם בשמחה או באהבה.

זה דברים שבאמת מבחינתי, עשו שינוי מאוד משמעותי, ספציפית אנחנו מדברים על העסק,

אז שעשו שינוי מאוד משמעותי בעסק שלי, ועדיין עושים, ולכן אני ממשיכה להחזיק אותם,

ואני באמת בשמחה אחלוק אותם עם כולם.

זה דברים שבאמת מבחינתי, עשו שינוי מאוד משמעותי, ספציפית אנחנו מדברים על העסק

אידן ברגר

⬆ חזרה לנושאים

☀️ 47:16 – מתנה ראשונה

💡 בקצרה: המתנה הראשונה היא עבודה מנטלית יומיומית. שגרת בוקר שמתחילה בחמש וחצי בריצה או הליכה, וממשיכה בכתיבה, מדיטציה ותכנון שלושת הדברים החשובים של היום. ישעיהו מוסיף את החשיבות של תרגילי כוח.

אידן: אז הדבר הראשון, המתנה הראשונה שאני רוצה, ככה לחלוק, דיברתי על זה לא מעט, אבל אם אני אסכם את זה, זה באמת עבודה מנטלית יומיומית.

בסופו של דבר, לתחזק את הדבר הזה שנקרא מיינדסט, בטח ובטח כבעלי עסקים, זה משהו שהוא must have.

זה ממש לא nice to have. זה לא יאללה, מדי פעם נראה מה קורה איתי, איך עובד.

לא, לא, לא. זה משהו שהוא הבסיס של הבסיס של הבסיס. וברמה הפרקטית, אצלי כל יום עבודה מתחיל בדבר הזה.

אני לא עושה שום דבר אחר, לפני שאני מקדישה את השגרת הבוקר שלי, שהיא כוללת בתוכה, זה לא משנה, כל אחד בוחר להכניס לתוך הדבר הזה.

ישעיהו: לא, לא, לא, ספר על שגרת הבוקר.

אידן: אה, אני אספר?

ישעיהו: תקשיבו, בזמן הללך, תקשיבי. קודם כל, מתי עד כמה?

אידן: ב-5.30 בבוקר.

ישעיהו: כמה שעות את ישנה?

אידן: אני מקפידה שזה יהיה לא פחות משש, אני מודה שלפעמים זה לא עובד.

אבל זה לא משנה את העובדה שב-5 .30 בבוקר אני קמה.

ישעיהו: אוקיי, ביהוק או בקרוק? לפעמית או רבויה ושינה? כמה? השעון מצלצל עד כמה?

אידן: אני כמה.

ישעיהו: סבבה.

אידן: כן, הדבר הראשון שאני רוצה…

ישעיהו: יאמר, יאמר, השעון מצלצל עד כמה?

אידן: כן.

ישעיהו: סבבה, אוקיי, התחלנו.

🔹 שגרת הבוקר

אידן: הילדים עוד ישנים. אני בכוונה מצלצל ב-5.30, כדי שהם עוד ישנו, שאני אברח מהבית עוד לפני שהם יקומו.

אוקיי. אז השעון מצלצל, אני מתארגנת, שתי כוסות מים, עולה על בגדי ספורט ויוצאת החוצה.

אוקיי? יש לי את הריצת בוקר שלי. לפעמים, כשלא ישנתי טוב, אז זה הליכה.

אוקיי? זה לא ריצה, אבל לא משנה מה, אני יוצאת קודם כל לשקט, לטבע, אני עם עצמי להריח ולשמוע את הבוקר שמתעורר.

קודם כל, אני מנקה. את כל מה שיהיה שם. בין אם זה מהאתמול, בין אם זה מהלילה, ובין אם זה מהרגע.

ישעיהו: חזרתי, ארוחת בוקר, תקתקת את הילדים. כמה זמן? זה לפי מרחק? זה לפי זמן? כאילו, כמה זמן?

אידן: אם זה ריצה, זה חצי שעה, ואם זה הליכה, זה לוקח לי בערך 45 דקות. אתה ממש יורד לפרטים, ישעיהו.

ישעיהו: תקשיבי, אנשים עיצומים פה, עם ביסים טובים לקחת. אז תבוא.

אידן: אז אצלי זה חצי שעה הריצה, או 45 דקות של הליכה.

ישעיהו: זה מתכון מנצח. מתכון מנצח לומדים ומיישמים. ככה אני מאמין. אז בכיף.

אידן: ואז אני חוזרת הביתה, ארוחת בוקר טובה, בריאה, מזינה, מקלחת, התארגנות, מפזרת את כולם.

עכשיו קצת פחות מפזרת, כי אנחנו בתקופת הקיץ, אז חלקם עדיין ישנים.

ורק אחרי שהתארגנתי, אני נכנסת בעצם, פותחת את המחשב, וגם אז אני ממשיכה את שגרת הבוקר.

זאת אומרת, יש לי איזושהי הפסקה טכנית, כי יש לי ילדים קטנים בבית.

אז אין מה לעשות, אבל זה לא משנה.

אני מצאתי את המקום הזה, וכמה שזה היה מאוד לא פשוט, היו המון המון שיחות בדרך, אבל מצאתי את המתכון, איך לא לוותר על שום דבר בדבר הזה?

אז אני קמה קצת יותר מוקדם, מארגנת אותם באמצע, וממשיכה את שגרת הבוקר שלי, שכוללת בין אם זה כתיבה,

ובין אם זה מדיטציה, ובין אם זה איזושהי התבוננות, על איזשהו רעיון או משהו שעלה לי,

אבל יש איזושהי עבודה מנטלית, קבועה בבוקר שלי. חלק מזה אני כותבת לי גם, מתכננת לי את הלוז, מה שנקרא, את שלושת הגדולים, מה הדברים החשובים שחשוב לי להספיק היום,

ורק אז אני מתחילה, מה שנקרא לעבוד, בין אם זה לחזור ללקוחות, לכתוב מייל, לצלם סרטון,

אבל קודם כל יש את שגרת הבוקר, שמטפלת בדבר הכי משמעותי, שמשפיע על החיים שלנו, שזה מה שנמצא בפנים.

אז אין אצלי בוקר שהוא, כי נגיד בשבת אין את זה, אבל בימי העבודה, ככה הבוקר שלי נפתח.

בעוד פעם, זה יושב על התפיסה, שהעסק שלי הוא השתקפות של התודעה שלי, של הדבר המנטלי הזה שיושב בפנים, שאנחנו לא יכולים לגעת בו, אבל כולנו יודעים שהוא שם.

אז אם העסק שלי משתקף בזה, אז איפה אני אעבוד, אם לא קודם כל על הדבר הזה.

אני קודם כל חייבת לוודא, שהדבר הזה יושב חזק, יושב לי טוב.

🔹 כוח פיזי וכוח מנטלי

ישעיהו: אני רק אוסיף, שמה שאני למדתי, ומה שאני מיישם, שחלק עיקרי משגרת בוקר, זה תרגיל כוח.

או בחדר כושר, או לא בחדר כושר, אבל משהו שהוא מעבר לכושר, כי כושר ראיתי, שמאוד עוזר לחזק סיבולת בעסק,

ויכולת להמשיך אותו, ולהמשיך ולהתעקש, אבל עבודת שרירי ליבה, ושרירי גפיים, היא פחות מייצרת כוח מנטלי, מאוד כוח מנטלי ורגשי.

לכן אני מאוד מקפיד, ומשקיע בזה הרבה. אז אני לקחתי, לקחתי לגמרי, לקחת לצומת ליבי, הנה מוסיפה.

נתחיל מחמש דקות, ותרגילי כוח. ככה התחלתי גם דרך אגב, עם ההליכה, מחמש דקות.

את פשוט לדעתי, אני רואה את זה בצורה מאוד ברורה.

הכוח בידיים, ברגליים, בבטן, זה מתרגם ליכולת שיחה יותר טובה, עמידה שלך יותר חזקה, ולכן גם יותר גמישה, פחות פחד מול האחר.

יותר אפשרות להיות, להכיל, לענות בצורה נכונה. זה משהו גם כאילו, לחוות את העוצמה שלך. כן.

אידן: כן, לגמרי. מתחברת לזה לגמרי.

ישעיהו: את העוצמה, ואם יום לפני זה עשית חמש שכיבות סמיכה, ויום אחרי זה את עושה שש, או שבוע אחרי זה את עושה שש,

או בכל מקרה, יצטרך להמשיך בימים האלה, ולהתאמן כל יום, גם עם מיצויים ממתנות דתיים,

זה מסמן משהו מאוד מאוד משמעותי, ברמה התודעתית. בדיוק. לא שמשתנה כשאנחנו רואים את התהליך שלנו מול העיניים, לגמרי לגמרי.

כי בסוף יש לנו שאלה מאוד מאוד גדולה תמיד, האם אני מסוגל? ואנחנו צריכים שמול השאלה הזאת תמיד יהיו ראיות. כן, אני מסוגל.

ואנחנו צריכים שמול השאלה הזאת תמיד יהיו ראיות

ישעיהו ריבּ

לא אולי אני מסוגל.

🔹 המסוגלות מגיעה מהעשייה

אידן: נכון, מה שהרבה אנשים מפספסים, זה שהמסוגלות מגיעה מהמקום של העשייה. זה לא לשבת ולשאול האם אני מסוגל.

ישעיהו: תקום כל בוקר בחמש וחצי ותתאמן. אז תראה שאתה מסוגל. זה הסוד.

אידן: כן. והרבה אנשים פוחדים לצאת לעשייה הזאת, וכאילו מתנים איזשהו, קודם כל תראה לי את המסוגלות, ואז אני אתחיל להתאמן.

לא, ככה. לא עובד ככה, חיים לא עובדים ככה.

ישעיהו: נרוצה יותר לקוחות? לך לחדר כושר. פשוט.

כן, זה לא, זה נראה כאילו כמו איזה משיבה מופרט.

אידן: לא, זה משיבה מאוד אמיתית. אבל זה נכון. אני מתחברת לזה לגמרי, אז זאת הסיבה שחלק בלתי נפרד משגרת הבוקר שלי, זה פעילות גופנית לגמרי לגמרי.

יש משהו בתחזוק הזה, גם הפיזי של הגוף, שעוסף אותך, אתה יודע, את כל המעצת לתוך המסוגלות שלך,

להתמודדות עם הקושי לכל בוקר, לא משנה מאיזה גאוויר, כן הילדה איתה חולה בלילה,

לא איתה חולה, כאילו לא משנה מה, אני כמה, וכאילו אני אוספת את עצמי כל בוקר מחדש.

יש פה משהו טקסי ברמה התודעתית, מאוד מחזיק, מאוד חשוב לדעתי.

ישעיהו: אז אמרנו מתנה ראשונה, עבודה מנטלית, משמעותית.

אידן: כן.

⬆ חזרה לנושאים

🎯 54:25 – מתנה שניה

💡 בקצרה: המתנה השנייה היא להבין שהמתחרים לא רלוונטיים. אפשר ללמוד ולקבל השראה, אבל השוואה מורידה תוצאות, ולכן עדיף להתרכז בחזון ובמתנה שרוצים להביא לעולם.

ישעיהו: מה המתנה השנייה?

אידן: זה מוביל למתנה השנייה, עבורי זאת הייתה מתנה אדירה, כשאני הגעתי לתובנה הזאת, שהמתחרים סו קולד, ממש לא רלוונטיים מבחינתי.

ממש ממש לא רלוונטיים, אני לא מסתכלת על עסקים אחרים, ממקום השוואתי, אני בהחלט יכולה ללמוד,

אני יכולה למדל, אני יכולה לקבל השראה, רעיונות, חד משמעית כן, אבל להתעסק, והוא עשה ככה,

אני עשיתי ככה, אני לא עשיתי ככה, הוא גנב לי, הוא העתיק ממני, לא מתעסקת בדבר הזה בשיט.

זה לא רלוונטי בכלום. עשבתי שאלה למה? למה?

למה? למה זה לא רלוונטי? כי מה שרלוונטי זה מה שיושב אצלי, בפנים פה ופה.

אין לי מושג מה יושב אצלו, ויכול להיות שהעסק שלו מאוד מאוד מצליח, כי המיינדסט שלו נמצא במקום מצוין,

ואם אני אשווה את עצמי אליו, זה לא יעזור לי לפתח את המיינדסט שלי.

אוקיי? אז זה לא רלוונטי איפה העסק ההוא נמצא. שוב, אני יכולה בהחלט ללמוד, למדל, לקבל השראה חד משמעית, אבל לשבת במקום של להשוות את עצמי,

ולראות מה אני הספקתי או לא הספקתי, לעומת אחרים, לא רלוונטי בשיט, ואם כבר זה רלוונטי,

זה רק מוריד את התוצאות, כי זה שם אותך במקום כאילו שאתה, אני נחות מהם, אני יותר מהם, אני כאילו, מה זה משנה?

אבל לשבת במקום של להשוות את עצמי, ולראות מה אני הספקתי או לא הספקתי, לעומת אחרים

אידן ברגר

למה לבסס את האנרגיה על הדבר הזה?

תתרכז במה שבאמת חשוב, בחזון שלך, במתנה שאתה רוצה להביא לעולם, ולכוון את המיינדסט שלך, שיהיה יושב פיקס כמו שצריך, שתהיה מוגבל למה שנכון לך.

ישעיהו: לגמרי, מאוד קשור גם למה שהתחלתי איתה, גם מצב מנטלי, ואז מצב מנטלי, מאוד קשור, אני לא מתעסק עם מתחרים, זה לא מעניין אותי, אני אספר שאלים, מפתחת שאלים.

אידן: כן, ואני אומרת את הדבר הזה, ואני מבדילה אותו בעצם מהסעיף הקודם, כי אני מודה ומתוודה,

שבמשך שנים הייתי במקום הזה, במקום ההשוואתי, וזה לקח אותי למקומות מאוד לא טובים,

כי אתה כל הזמן נמצא בתחרות, מי יותר ממי. כן. לחלוטין לא רלוונטי, אז אני שמה את זה בצד, ואז אני מתרכזת במה שחשוב, שזה אני והמתנה שיש לי להביא לעולם.

⬆ חזרה לנושאים

🏖️ 56:40 – מתנה שלישית שעושה לה שינויים אדירים

💡 בקצרה: המתנה השלישית היא סוף שבוע אחרון בכל חודש, שלושה ימים מחוץ לשגרה כדי להסתכל מלמעלה על העסק ועל המספרים ולתכנן את החודש הבא. בסוף ישעיהו מספר שהוא עובר לאיטליה, ואידן אומרת איך אפשר להשיג אותה.

ישעיהו: מעולה.

אידן: והדבר השלישי שעשה שינוי אדיר, אדיר אדיר אדיר בעסק שלי בשנה האחרונה, זה סופי שבוע הסנותגל.

ישעיהו: כל סוף שבוע. נפל.

אידן: כן, כן. כל סוף שבוע האחרון של החודש, סגור לי ביומן, באיזשהו מקום מגניב כזה, אוקיי?

אני עושה את זה פה בארץ, מטעמי נוחות, אבל בהחלט אפשר לעשות את זה גם בחו"ל, רק שלדעתי זה קצת מבזבז את הזמן, פה זה נורא קצר.

בוחרת מקומות נורא יפים, ככה פתוחים, עם נוף, עם הים לפעמים, מדבר, ווטבר, לא משנה מה.

שלושה ימים, שבהם אני מתנתקת מהשגרה, מהשותף, מהיומיום, מהילדים שלי כפרה עליהם, שאני מתה עליהם, אבל אוכלים טרס כל היום, כאילו, ומסתכלת מלמעלה על העסק.

פשוט מסתכלת באמת ממבט על המספרים, לראות איך המספרים מתחברים למציאות, איך היה החודש הקודם,

מה אני רוצה לעשות בחודש הבא, איך הדבר הזה בכלל נמצא באלימה, לא נמצא באלימה,

מה אני צריכה לעשות, כל מיני רעיונות שבאו לי בסופי שבוע האלה, לא יכולה לחשוב על שום קונסטלציה אחרת,

שבהם היה לי את התנאים באמת, לקבל את ההשראה לדברים האלה, שהובילו מהלכים מאוד גדולים בעסק.

שלושה ימים, חמישי, שישי, שבת, בא לכם עם הילדים? לפעמים אני מזמינה את בעלי איתי, אני מודה, ולפעמים אני יוצאת לבד.

ישעיהו: ומה את עושה בחמישי, שישי, שבת? איך זה קורה הדבר הזה? את יושבת במדיטציה שלושה ימים רצוף?

🔹 איך נראה סוף השבוע

אידן: לא, ממש לא, קודם כל אני נוסעת עם מחשב. היום הראשון זה יום כזה, אתה יודע, צריך קצת להיכנס לתוך הדבר הזה.

ישעיהו: זה יום מלא? זה מי ככה מהבוקר?

אידן: זה מהצהריים. מיום חמישי בצהריים, עד מוצאי שבת, אז ככה את אחר הצהריים של חמישי, הוא כזה חצי חצי,

קודם כל אני מגיעה, וככה יש כזה רגעות, ולפעמים אני יוצאת, אם אני עם בעלי, אז הולכים למסעדה או כאלה,

ואני עושה כזה סוג של תכנון של הסופש. ואז אני ממש ככה, יש לי שעות של ממש מוקדשות לחשיבה, יש שעות שמוקדשות לכתיבה,

יש שעות של בהייה, שאני לא עושה כלום, יושבת ומסתכלת על הים, אתה לא מבין מה הדבר הזה מוצא.

ויש שעות שממש שאני יושבת עם המספרים ומתכננת, גם מבחינת תוכן, אתה יודע, אסטרטגיה,

איך לבנות אסטרטגית את החודש הבא, יש תוכן רלוונטי שמתאים לפי עונות השנה, וכו' וכו',

אז אני ממש מתכננת לי את הסופש בצורה כזאת, שיהיה לי זמן גם לכתיבה ולעבודה, גם למספרים,

גם לאסטרטגיה, גם להייה, גם למדיטציות, גם לשינה טובה, מסתמנות.

יש שעות שמוקדשות לכתיבה, יש שעות של בהייה, שאני לא עושה כלום, יושבת ומסתכלת על הים

אידן ברגר

🔹 החלום של עשרה ימים לבד

ישעיהו: מופלא, מופלא, מופלא, מופלא הדבר הזה. מאוד מאוד חשוב, לי היו חמש שנים, עשיתי את זה בעקבות חלום שהיה לי, שכל שנה יצאתי לעשרה ימים להיות לבד.

למשל, עשרה ימים להיות לבד, זה בלי לדבר עם אף אחד, זה שקט, זה לא זה לא עשרה ימים של בקייגו,

זה מאוד מאמץ, זאת אומרת, זה חתיכת שינוי, היה מי שאמר לי שאני לא אוחזיק מעמד,

אבל להגיד לי שאני לא אוחזיק מעמד, זה הדרך הכי טובה לבדש המצב של דבר איתו.

כן, אז זה לא ממש הדרך לתקשר איתי, אם רוצים שאני לא אצליח במשהו, עדיף להגיד משהו כמו קטן עליך, זהו, אתה לא מרגיש את זה, אבל גם מה זה לא עזיס לי.

אידן: בכל מקרה, אז אני מאוד מאוד זה נורא התשיימתי, כאילו יש אנשים, אני מאוד מתחבאת לזה,

כי גם אני כמוך, אני, העוצמה שלי באה מהשקט, אני צריכה שקט, בגלל זה גם כשאני מזמינה את בעלי לסוף שבוע הזה,

הוא יודע שיש שעות שהוא עסוק בשלו ואני בשלי, ואל תתקרב בכלל למרחב, בטח לא אם אני…

18 מתוך 24, אבל יש אנשים שזה לא עובד להם, יש אנשים שחושבים יותר טוב תוך שיחה,

ואז אפשר בהחלט לעשות סוף שבוע כזה בזו, ולעשות, אתה יודע, זה לא חייב להיות סוף שבוע של דממה,

זה עוד פעם, זה להיות במקום של החיבור הפנימי, ולהבין מה עובד לך, בצורה הכי נכונה,

ואז על זה אתה יכול להלביש בסוף שבוע.

🔹 המעבר לאיטליה ויצירת קשר

ישעיהו: נראה לי פה אני עכשיו מייסד את אני מצד איך לעשות את זה בסופו של דבר, אני מצד איך לעשות את זה בצורה יותר, אני עכשיו עובר לדרום בחור לזה תקופה באמת?

באמת, באמת, סיבה הכי אמיתית שיש אההה יכול להשתמש בזה לאנשים בחור אני אשמח אוקיי,

אז אנחנו נדבר על זה זה רציני, זה לא כאילו מה שקרה, צחוק צחוק אבל זה רציני, מאוד אני עובר לאיטליה ליד מילאנו מקום כפרי ליד מילאנו,

וכשאת בדולומיטים עם שעתיים וכל אירופה נפרסת בפניך זה עולם קצת אחר אההה יאללה,

יהיה שמח בטוח תקשיבי, נתת לנו המון ידע ממש ממש תודה אני רוצה רק לשאול כשרוצים להשיג אותך, איך עושים את זה?

אידן: אההה אפשר לחפש בדוקטור גוגל יש לי אתר, יש לי יוטיוב כן, אני עושה ברכות כל

ישעיהו: שבוע אידן ברגר, אידן באלף, אידן באלף, נכון את היחידה בעולם עם השם הזה דעתי לא,

אידן: מה זה לא? תודה לך באמת?

ישעיהו: כן כן אז היחידה שפגשתי למיטב ידעתי זה כן, זה אולי יש יודן, יש עידן בעין אבל אידן באלף לא פגשתי,

אידן ברגר, זה עצמי יאללה שם מיוחד לבן אדם מיוחד אישה מיוחדת, ללא ספק אז היה לי תענוג,

הרבה תודה ובקרוב בכל סניפי ספוטיפיי ודומיהם לגמרי ובאתר yeshmarketing.co.il y-e-s-h marketing co.il ללשונית צור קשר ושלחו לי הודעה והנה מתנה ממש שווה ממני שיש בה ידע על קופי שייצר סכומים אגדתיים מאות מיליוני דולרים וצחונה שלושה פרקים מלאים מהפודקאסט לכתב שמפרקים לאסטרטגיות וצעדים העשירים יצירות קופי שמחו באותם סכומים של הקופי רייטרים הטובים בעולם כולל ניתוח מלא וכל ההסברים בעברית כל אחד מהם באורך של 12 עד 21 עמודים איך מקבלים את כל זה בחינם?

⬆ חזרה לנושאים

📚 63:20 – מתנה גדולה ממני

💡 בקצרה: ישעיהו מזכיר את המתנה שלו למאזינים: שלושה פרקים כתובים על קופי שייצר סכומים אגדתיים, שמקבלים בחינם אחרי דירוג הפודקאסט בחמישה כוכבים ושליחת צילום מסך.

ישעיהו: כל מה שעליכם לעשות זה לפתוח את אחד מפרקי הפודקאסט באמצעות אפליקציה ספוטיפיי לדרגת הפודקאסט לחמשה כוכבים ולשלוח את צילום המסך למייל contact @yeshmarketing.co.il המייל נמצא גם בתיאור הפודקאסט צרפו צילום מסך שלכל המשרד ומכאן נעביר לכם את שלושת הפרקים כולל הסברים בכתב ותרגום לכתב ומכירה תודה שהקשבתם אני מעריך ומוכיר את זה ישעיהו ריבּ, קופירייטר ממיר

הרשמו והאזינו דרך האפליקציה המועדפת עליכם

פרקים נוספים שעשויים לעניין אותך