דרך במיוחד טובה לכסח לגובה דשא את כמות הנרשמים לוובינר שלך
היא להזמין אותם ל"וובינר חינמי"…

אחרי ששנים בעל עסק יורק דם כדי שיכירו בו
בתור בעל מקצוע מיוחד, שאין דומה לו…

בכותרת אחת הוא מכניס את עצמו עמוק
לאותה מגירה עם עוד 400 בעלי עסקים שעושים "וובינרים".
התרשמתם? גם אני…

הקילו ומשהו של חומר עתיר כולסטרול
בתוך הגולגולת שלנו, הוא מכונה מופלאה
עם תפקודים שפוגעים בול במה שצריך.

למשל לחשוב.
אבל כדי לברוח מהיפופוטם שדוהר אחריך ליד הנהר כי דרכת לו בטריטוריה,
היא לא עוזרת.

לצורך הימלטות משמשת
אותנו יכולת אחרת לגמרי שהיא לסווג,
שזה להגיד "זה טוב/רע, שחור/לבן, מועיל/מבזבז לי את הזמן…"
וכשאתה כותב שמה שאתה עושה זה
"וובינר חינמי: איך…",

הלקוח שלך רואה:
לא פוגש את הוובינר שלך,
אלא את התגית "וובינר חינמי"
שתחתיה נמצאים
כל הוובינרים שכבר ראה.

זה שנמשך יותר מדי,
שלימד דברים שכבר ידע,
שהתחיל ב"תוכן מעניין אבל לא ממש מועיל"
והסתיים במכירה עד פסח הבא…

אין לו שום דבר אישי נגדך.
הלוואי.
עוד לא הספקת לעניין אותו מספיק כדי שיהיה לו.

הוא כבר מניח, כמוך וכמוני,
שגם את הסרט הזה כבר ראה,

וממשיך לגלול בפיד.

אז למה שתציגו את המאסטרפיס שלכם בשם שדורך עליה
ומכווצ'ץ' אותה?

סיכוי טוב שבשלב זה בחייכם
אתם לא מאוימים מלדבר מול מצלמה,
אתם מסוגלים להציג מחיר בצורה שעוברת.
ואפילו את הפחד למכור שכנעתם שהוא לא חיוני.

אבל, ובצדק,
אתם ממש לא רוצים להישמע כמו האנשים שאתם בעצמכם לא מסוגלים לשמוע.

ובאותה נשימה קטועה,
המילה "וובינר" יכולה להכניס אתכם לאותו צינוק דחוס איתם
עוד לפני שפתחתם את הפה.

ולגבי הקהל שכבר מכיר אתכם?
הוא כבר יודע שאתם טובים.

והקהל שעוד לא מכיר אתכם?
הוא בטח לא רוצה לשמוע שאתם דומים לאחרים.

אז אפשר להתחיל בזה שתפסיקו לקרוא לו וובינר.
הנה כמה אפשרויות:

1. סדנה
2. סדנה מעשית
3. כיתת אמן
4. מאסטרקלאס
5. קליניקה חיה
6. מעבדה
7. הדרכה חיה
8. שידור חי
9. מפגש לייב
10. שיעור פתוח
11. מפגש עומק
12. בוטקאמפ
13. מפגש חשיפה
14. שיחת מומחה
15. הדגמה חיה

ועכשיו אני צריך לחרב טיפה את החגיגה:

אי אפשר פשוט לבחור מהרשימה את השם שנשמע הכי מגניב,
להחליף אותו בדף הנחיתה,
לדעת שעשית צעד שיווקי מנצח
להנות מטיפת דופמין מענג שניגרה במורד עמוד השדרה
לגשת להכין קפה.
וזהו.

כי כל אחד מהשמות האלה מבטיח לקהל משהו אחר.
אם קראת למפגש "סדנה",
הקהל מצפה לעבוד.

אם קראת לו "קליניקה",
הוא מצפה לראות בעיה אמיתית מטופלת מול העיניים.

אם הבטחת "מעבדה",
הוא מצפה להתנסות ולגלות משהו שלא היה יכול להבין בהרצאה.

ואם קראת לאותה מצגת ישנה "מאסטרקלאס",
הקהל אולי יסלח לך,
אבל לא הייתי בונה על עודף מכירות כשתגיעו לשלב זה.

השם הנכון הוא בטח לא רק דרך לגרום ליותר אנשים להירשם.
הוא משנה את הציפייה שאיתה הם נכנסים.

והציפייה הזאת יכולה לגרום להם:

[+] להגיע במקום להסתפק בהקלטה
[+] או גם להישאר קשובים במקום לעבור לחדשות,
[+] להשתתף במקום לצפות מהצד
[+] להרגיש שהם עוברים תהליך ולא רק צורכים תוכן,
[+] וגם להגיע להצעה כשהם כבר מבינים למה כדאי להם להמשיך.

כל אחד מאלה הוא מצוין, ראוי ורצוי.

אבל בשביל שזה יקרה,
צריך לבנות מאחורי השם חוויה שמקיימת את ההבטחה.

ופה, בייחוד לבעלי מקצוע מעולים, מחכה בור.

כי אם הפכתם את הוובינר לסדנה אמיתית,
נתתם תרגילים מעולים,
עניתם על שאלות,
לימדתם את הקהל מה לעשות,
והוא יצא עם מחברת מלאה ותחושה שהוא יכול להסתדר לבד,
עשיתם עבודה נהדרת
למישהו שבוובינר הבא גם יעשה עבודת מכירה טובה.

סדנה שמוכרת צריכה לתת לאנשים ערך אמיתי,
אבל לא להרדים את התשוקה שלהם באמצעות עודף תשובות.

היא צריכה לגרום להם להתקדם,
ובאותו זמן להבין למה הדרך המלאה עוברת רק דרככם.

אילו תרגילים עושים את זה?
אילו שאלות פותחות את הפער ואילו סוגרות אותו?
מה נכון לתת?
ומה, למרות כל הכוונות הטובות, משביע את הקהל רגע לפני ההצעה?

את החלק הזה אי אפשר לבחור מרשימת שמות.

וזה כמו שידוע לכם,
בדיוק אחד הדברים שאני בונה עם לקוחות בליווי:

לא רק איך לקרוא למפגש,
אלא איזו הבטחה השם יוצר,
מה צריך לקרות בשידור כדי לקיים אותה,
ואיך להפוך את החוויה למיוחדת, מועילה ומרתקת,
בלי לסיים שוב עם הרבה מחמאות ומעט מכירות.

אם כבר יש לכם וובינר,
אבל אתם יודעים שהוא עדיין לא מבטא את העומק שלכם
ולא מוכר כמו שהוא יכול,
כתבו לי במייל חוזר:

"אני רוצה לצאת ממגירת ה 400"

אם רלוונטי לשנינו,
נקבע פגישת אבחון ללא עלות,

ונבדוק איך להפוך את הוובינר שלכם מעוד אחד שהקהל כבר מכיר,
למפגש שהוא רוצה להיכנס אליו,
להישאר בו,
ולהמשיך ממנו לעבוד איתכם.

ישעיהו