קרקס הברבורים

אנחנו יוצאים מהגלידריה המדהימה 
ואיך שמגיעים אחרי 20 מטר לשפת האגם,
שוחה אלינו ברבור לבן גדול, לבד,
שזה מוזר. הם תמיד בזוגות, כל החיים. 

התקרבתי אליו עם הופל של הגלידה, זרקתי לו,
ביס אחד ונגמר. התרחק,
והתהפך, לחפש אוכל בקרקעית.

ברבור שוחה זה אצילות לשמה
ברבור הפוך זה קרקס

כמעט מצחיק
עד שאתה נזכר
איזה קרקס מתנהל על חשבונך.

כי בדיוק ככה נראים לא מעט עסקים עכשיו.

אחרי תקופה של רעש, לחץ, מלחמה,
פתאום יש שקט.

כאילו מישהו לחץ Pause

אבל משהו מרגיש מוזר, לא ממש רגוע.
רק… שקט זמני.

ובמציאות? גם כשכבר יש הפסקת אש,  אף אחד לא יודע
לכמה זמן היא תחזיק.

ומה קורה ללקוח ששמע עליך, חיכה עם הפניה והמלחמה פרצה?

הוא לא ישר אומר “יאללה, חוזרים לקנות”
הוא פשוט מתחיל… לחשוב.

על החיים שלו, על העסק שלו, איך חוזרים לקצב,
ועל כל מה שהוא שמע כבר 100 פעם
ולא הזיז לו כלום.

ואז אתה מגיע עם אותו מסר.
אותו ניסוח.
אותו “אימון משנה חיים” או כל מוצר אחר שעוד אחרים מוכרים.

והוא?
ממשיך לגלול.
כמו שלקוחה אחת אמרה לי השבוע:
“אם עוד אחד יספר לי על ‘אימון משנה-חיים’ אני מתחרפנת.”

למה עכשיו הקיפאון הזה מתחזק?
לפי מחקרים אחרי תקופה של אי-ודאות,
אנשים לא חוזרים ישר לפעול
אלה נהיים יותר זהירים, ביקורתיים,
ומקבלים החלטות לאט יותר. 

"היא תקנה ממני כי היא מכירה אותי"
כבר לא עובד

קמפיינים לא מצוינים
כבר לא מחפים על מסר חלש

ומה עם AI?

הוא רק הופך את כולם לעוד יותר דומים.

התוצאה:
הלקוח שומע אותך, שומע אחרים
ולא מוצא סיבה לבחור.

בגלל זה זו הזדמנות בשבילך
לא לחזור למה שעבד פעם
אלא לבנות משהו שהלקוח לא שמע.

לזקק רעיון ש- AI לא ימציא במקומך,
כי חסרים לו הקשרים,
ולכן הוא נשמע גנרי..

מה שיגרום לך לבלוט הוא מה שהלקוחות שלך חושבים ומרגישים עכשיו,
ולא לפני המלחמה.

מהמידע הזה בונים “מרסק קלישאות”
שגורם ללקוח לעצור
להקשיב
ולהרגיש שאצלך יש משהו אחר.

ומשם לבנות וובינר
שלא רק “מעביר ידע” אלא משנה לו את האמונה שמה שהוא לא יכול היה לעשות לפניך
ישתנה בעזרתך, והוא יוכל לעשות את זה.

אם אתה רוצה שהקהל הטוב שעוקב אחריך
יחזור להקשיב לך ויקנה ממך, תכתוב לי.

נדבר.