- אם סיפור על מאבק חסר פשרות בעד הצדק כנגד כוחות אדירים מזיז לכם,
- אם לבניית יכולת ההשפעה שלכם ישרת אתכם ידע מפורט על הדרך להקים ארגון עולמי הגדול מסוגו עם 37 אלף נשים ישראליות משפיעות ומובילות המתגוררות ב- 55 מדינות ברחבי הגלובוס,
- אם רלוונטי לחיים העסקיים והאישיים שלכם לקבל השראה מחלום על הנפקה בנאסד"ק שמייצר תנועה חזקה והמשכית במציאות,
אז האזנה לפרק 72, בו מתראיינת אורלי כרמון ומפרטת איך הקימה את קהילת הנשים הישראליות הגדולה בעולם (37,000 וגדלות), תיתן לכם את שלושת אלה.
בהאזנה לפרק תגלו גם
- 00:16איזה מנגנון תוכן יצירתי ומבוקר מגדיל את הקהילה כל הזמן?
- 4:40איך הפכה ילדה חרדית למובילת קהילת ענק? מהם שורשי החלום?
- 5:05מה תפקידה של אמא כאן? איך אמא שלה גרמה לה להבין שאין מגבלות?
- 6:00ההחלטה המאוד חורגת מהשגרה ששינתה את הילדות והנערות שלה מהקצה
- 10:40ילדה-נערה, לבד, בארץ זרה, אנגלית, יידיש, ואין סוף לאמונה העצמית שנוצרה
- 11:00הגובה הלא מוכר של השכלת הבנות בבית יעקב
- 19:53הדבר הכי מעליב בשפה העברית
- 26:00הפוסט עליו כל המדינה דיברה
- 27:20סיבה מובהקת למה קהילת הנשים "אורקה" מצליחה – למי היא מכוונת
- 34:00איך התחילה "אורקה"?
- 38:00מה הרצון שעומד בבסיס הרעיוני והעשייתי של "אורקה"?
- 38:50הצעת הקנייה של "אורקה" שהגיעה לאחרונה
- 39:00ההבדל שמהרגע הראשון בידל את אורקה
- 40:00סוג התכנים בקהילה שמממשים את הייעוד שלה
- 40:40החיבורים הגלובליים בקהילה
- 47:30מה כל כך דומה בין האיראנים והישראלים
– – – – – איך מתנהל הצוות של אורקה – – – – – מה אמא שלה עשתה שנתן לה שיעור לתמיד בענווה וחוכמה
– – – – – למה אורלי כותבת הרבה על כשלונות – – – – – מדוע היא מסרבת לראיונות בהרבה פודקאסטים
– – – – – מסקנה שלי מאיך שאורלי פועלת – – – – – הפעולה שעושה הבדל ענק, כל יום בחלקים מודעים ביום – – – – – מה מאפשר לפתח קהילה גדולה וגדלה ומשפיעה היום בעולם
📝 תמלול מלא של הפרק
השיחה המלאה, מחולקת לנושאים. בראש כל נושא יש תקציר קצר, כדי שתוכלו לקפוץ ישר למה שמעניין אתכם.
★ פתיחה
💡 בקצרה: ישעיהו פותח בקטע מהשיחה: איך קהילה שגדלה כל הזמן יוצרת מנגנון שמזין את עצמו.
ישעיהו: הקהילה הזאת שאת הקמת, מה זה הקמת? כשהלכתי והסתכלתי באינטרנט, כמה אנשים יש בקהילה?
ראיתי 32 אלף תהליכי פודשים ספורים מגע. הקהילה הזאת היא כל הזמן, היא מייצה.
בעצם יצרת איזשהו מנגנון שמזין את עצמו.
☘ 0:16 – איזה מנגנון תוכן יצירתי ומבוקר מגדיל את הקהילה כל הזמן?
💡 בקצרה: ישעיהו מציג את אורלי כרמון, מייסדת אורקה, ארגון הנשים הישראליות הגדול בעולם, עם מעל 37,000 חברות ב-55 מדינות. אורלי מסבירה מה הופך פוסט למעניין: סיפור שמעורר רגש ופוגש את הקוראת.
ישעיהו: מנגנון מאוד יצירתי, מנגנון שמייצר, אני מנחש הרבה תוכן ברמיים.
ופה את תדבק כללים מנחים לדבר. ותמיד, לתור אדם שכותב, אני תמיד שואל את עצמי, אוקיי, אז מה מעור יצירתיות?
מה גורם לתוך אני להיות יצירתי, איך אני מעודד את האנשים סביבי?
זה אחד הדברים שאני עושה. אני מלמד אנשים גם בקורסים ציבוריים, כלומר, רבי משתתפים וגם בהכשרות אישיות.
אני מלמד אנשים לכתוב יותר טוב. חלק מזה זה להפיח בעצמם יצירתיות.
ואני מאוד מאוד סקרן, האם הדבר הזה עובד? או איך את מכוונה נשים ליצור תוכן?
את כותבת, הוא חייב להיות מעניין. מה זה מעניין? According to Orca.
אורלי: מעניין זה כאשר זה מייצר עניין. זאת אומרת, כאשר אני קוראת את הפוסט, כשמישהו מנסה לעלות, אני שואלת את עצמי, האם הפוסט הזה בכלל מעניין?
אם הוא לא מעניין אותי, הוא לא מעניין את הקהילה.
אם הוא לא מעניין אותי, הוא לא מעניין את הקהילה.
אורלי כרמון
הקהילה זה הבית שלו. כאילו, אחי, פשוט אני שמה את זה פה, מנהל קהילה שלא אומר לך את זה, או שהוא משקר לעצמו, או שהוא משקר לקהילה שלו.
כי בסופו של דבר, קהילה זה הבית שלי. אז כל מה שקורה אצלי בבית, אני גם רוצה שקורה אצלי בקהילה.
איך שמדברים, איך שמתנסחים, ומה שמעניין אותי. עכשיו, פוסט צריך לספר איזשהו סיפור, שמעורר בי רגש.
עכשיו, הוא לא רק מעורר בי רגש איזה מסכנה, או איזה חזקה. מה שאנחנו מחפשות, זה שזה גם יעורר בי רגש של איפה זה פוגש אותי.
איפה אני יכולה להיות אמיצה כזאת. איפה אני אולי יכולה לשנות את נקודת המבט שלי, ואת נקודת ההתייחסות שלי לגבי נושאים מסוימים. וזה מה שהופך פוסט בעינינו למעניין.
ברוכים הבאים לפודקאסט, הקופי הטוב בעולם. כאן אנחנו מגלים איך מילים נכונות מייצרות כסף גדול, ומאפשרות לכם לבלוט מעל כל המתחרים.
אני ישעיהו ריב, קופירייטר ממיר. ובכל פרק נפגוש יחד את המומחים יוצאי הדופן, שבאמצעות המילה הכתובה גרמו לעסקים שלהם ושל אחרים לצמוח ולשגשג.
נחשוף כאן את שיטות הפעולה וכל יתר הטריקים המקצועיים שיכולים לגרום גם לעסק שלכם להגיע לגבהים עסקיים חדשים.
לפעמים הם ידברו יותר ממני, לפעמים ננתח קייס סטאדיס מרתקים מהעולם, ולפעמים נביא את המידע והטיפים הפרקטיים ביותר.
גם היומיום העסקי שלי, שבו אני מייצר דפי מכירה ומשפכי שיווק ממירים לבעלי עסקים שרוצים לבלוט מעל כולם.
בואו נצא לדרך ונגלה יחד את המילים שהופכות להשפעה ולכסף גדול. אז יאללה, בואו נתחיל.
ישעיהו: ברוכה הבאה אורלי כרמון, מקימת קהילת אורקה. אני אציג אותך לחברים שלנו.
מייסדת ומנכ"לית אורקה, גלובל לידרשיפ ונטוורקינג. תגידי, אורקה זה בגלל אורלי כרמון?
אורלי: כן. עכשיו זה על לוויתן קטלן. זה גם, אנחנו נדבר על זה, זה גם.
ישעיהו: אורלי כרמון על לוויתן קטלן, אוקיי. ארגון הנשים הישראליות הגדול ביותר, הם מעל 37 ,000 נשים ישראליות. זה הרבה נשים. עוצמה נשים.
אורלי: כן, הרבה מאוד.
ישעיהו: אנחנו בעידן העוצמה הנשית, אז שווה לחשוב על זה ברצינות.
משפיעות ומובילות, הן מתגוררות ב-55 מדינות ברחבי הגלובוס, ואנחנו, אורלי, אנחנו מכירים 13 שנה?
אורלי: קצת יותר, כן, לפני שהעלתי את הלוויתן, שנה וחצי לפני, 15.
ישעיהו: את יודעת שברגע הזה אני מרגיש טיפה כמו פורסט גאמפ, שכל הדברים קורים לי.
אורלי: כן, לגמרי.
ישעיהו: אני רק צריך לאכול ולישון, והכל מתרחש. זה היה בימים שאני עוד, זה הרבה לפני הגלגול הנפשי, העסקי שלי.
מעניין, דברים קורים, ולכת את עמיוני. אני חייב לשאול אותך משהו.
חייב. אני קראתי עלייך, ולמדתי עלייך לכבוד את הפרודקאסט.
✎ 4:40 – איך הפכה ילדה חרדית למובילת קהילת ענק? מהם שורשי החלום?
💡 בקצרה: ישעיהו שואל איך ילדה חרדית הפכה למובילת קהילה של נשים מכל הסוגים.
ישעיהו: איך הפכת מילדה חרדית, לאישה שמובילה קהילה, לא רק נשים חילוניות, נשים בכלל, נשים מכל צבעי הקשת.
לא הבדל אורך חצאית, צבע שביס, והתנהגויות באורחת ערב, אני קצת מקצין, כן, אבל מה בעצם הפך אותך למובילה של כזה גוף, שזה גוף מאוד מאוד משמעותי.
❤ 5:05 – מה תפקידה של אמא כאן? איך אמא שלה גרמה לה להבין שאין מגבלות?
💡 בקצרה: אורלי אומרת שהתודה מגיעה לאמא שלה, אישה חרדית שגידלה אותם באמונה שאין מגבלות, ושקיבלה החלטה לא שגרתית לעזוב את אבא.
אורלי: אני חושבת שבעצם את התודות ואת הפרחים צריך לשלוח לאימא שלי, שהייתה אישה חרדית,
וגידלה אותנו עם איזושהי אמונה שאין מגבלה למה שאנחנו יכולות ויכולים להגיע ולהגשים בחיים.
זה לא היה לא הדת, לא העובדה שאנחנו נשים, זאת אומרת, תמיד גרמה לנו להאמין שאין מגבלות.
וגידלה אותנו עם איזושהי אמונה שאין מגבלה למה שאנחנו יכולות ויכולים להגיע ולהגשים בחיים.
אורלי כרמון
המגבלה היחידה קיימת בתוכנו. וכשגדלים איזושהי אמונה כזאת, אז אין שום דבר שהוא מכשול בעצם, אז אני חושבת ששוב את הפרחים צריך לשלוח אליה, לשים ליד הקבר שלה.
היא הייתה אישה חרדית, שקיבלה החלטה מאוד לא שגרתית, אנחנו, אני מדבר למעלה מ-50 שנה,
לעזוב את אבא שלי, גם היום זה מאוד מאוד חריג, אז אז בכלל אני הייתי בכיתה, הילדה היחידה להורים גרושים,
רק כדי להבין איפה, באיזה סביבה חייתי.
✈ 6:00 – ההחלטה המאוד חורגת מהשגרה ששינתה את הילדות והנערות שלה מהקצה
💡 בקצרה: בגיל 15 נסעה ללמוד בבית ספר למנהיגות בשוויץ, ובסביבות גיל 18-19 התחילה לעזוב את העולם הדתי. היא מאמינה שאנשים לא משתנים אלא מתפתחים.
אורלי: והיא בעצם כיוונה אותנו כל הזמן מאוד מאוד גבוהה. מאוד גבוהה.
אני בגיל 15 נסעתי ללמוד באינטרנשיונל סקול בלוצרן, דתי, זאת אומרת, מערכת דתית, לא משהו ש…
זה איזשהו בית ספר למנהיגות, שהקימה הקהילה היהודית בלוצרן, אחרי מלחמת העולם השנייה,
הם הקימו שני בתי ספר, בית ספר לבנים ובית ספר לבנות, שניהם נמצאים באותה עיר,
אבל אין בעצם פעילות משותפת, למען את שההנהלה היא אותה הנהלה, והמטרה הייתה לקחת סטודנטים,
שהם מזהים בהם יכולות מנהיגותיות, מכל העולם, ולחבר גם להם בגילאים, שבעצם זה השלב שבו הקשרים החברתיים שלנו מתחילים ממש להתעדק.
אני יכולה לשתף שזאת הייתה חוויה מדהימה, זאת אומרת, לצאת בגיל 15 לבד, לחוות עולם,
ולהבין בעצם שאין איזה משהו שאני ארצה להשיג בעתיד, ואני לא אוכל, לכן עזבתי את השלב כזה בסביבות גילי 18-19,
התחלתי בתהליך המאוד איתי לעזוב את העולם הדתי, זה התהליך איתי, כי אני שותף אותך,
שאני לא מאמינה בשינויים, לא מאמינה שאנשים משתנים. Okay, סבבה, אני לא מאמינה שאנשים משתנים.
אני מאמינה שאנשים מתפתחים. זאת אומרת, אני מאמינה בהתפתחות ובצמיחה, אני אסביר.
שינויי הרבה פעמים זה משהו שהוא מאוד קיצוני, זאת אומרת, הייתי פה ועכשיו אני פה או לא,
הייתי פה, עכשיו אני פה כי עברתי איזשהו תהליך, זה לא משהו שקרה לי ברגע, זה בדרך כלל איזשהו תהליך של התפכחות,
גם אם עכשיו אנחנו נמצאים בעידן מאוד צוהר פוליטי.
אני לא מאמינה שאנשים משתנים. אני מאמינה שאנשים מתפתחים.
אורלי כרמון
אז זה לא שמימנית הפכתי להיות שמאלנית, עברתי איזשהו תהליך מסוים, בדרך שהתפיסת עולם שלי, ההשקפה שלי התפתחה, אוקיי?
זאת אומרת, אני יותר אוהבת אנשים שיש משהו התפתחותי תהליכי בדרך, מאשר עכשיו אני דתייה, היום למחרת אני חילונית, הורדתי הכל וזהו, זה לא עובד ככה.
יש משהו… אני חושבת שזה תהליך נכון.
ישעיהו: אני רוצה לשאול אותך משהו לגבי זה שמאל מסקרן אותי. תראי, אני מסתכל היום, בסוף הפודקאסט הזה עוסק בקופי.
קופי אגב, זה תירוץ ממש טוב לנהל שיחה על כל דבר שרוצים, רק שכל הדון נותן ערך למי שמאזינים לנו, כי בסוף באו לשמוע משהו שאפשר לעשות עם הטובה בביזנס.
אז אני אנסה להוביל קופי, איך שאני תופס אותו. הוא מאוד מאוד תולדה של הובלה.
את כותבת יותר טוב כשאת מובילה. ובכלל, חי את החיים שלך יותר טוב כשאת מובילה.
זה לא ממש נשנה מה את מובילה, את מובילה את עצמך, את המשפחה שלך, קהילה כלשהי, את מובילה את הכלב שלך, לטיול שלך, לצהריים.
כאילו, אני סוג של צוחק, אבל גם מאוד רציני. כולנו מחפשים שיובילו אותנו, וכולנו למעשה, גם יש בנו צורך מאוד גדול, להוביל קהוב עליי חלק מאוד נקרא בחיים.
אני מוצא בקופית, כשאני כותב שורת נושא, כשאני מתחיל מייל, אני יודע, שאם אני מוביל שם כמו שצריך, אנשים יקראו את זה, ואם לא, אז לא.
זה מה שאני מנסה לפענח כרגע. אני לוקח, ניגש לעולמך, המאוד מורכב ועשיר, ורבוי בתפיסות מסוימות.
ואני שואל, אני שומע שאת הלכת לבית ספר למנהיגות. עכשיו, אני, אין לי מושג מה זה בית ספר למנהיגות, אני יכול לנחש, אני סך הכול עובד על מודעות עצמית 25 שנה,
שיש בזה הרבה מאוד עניינים של מודעות, אבל לא באתי לתת את התזה שלי, אלא טיפה יותר להקשיב.
מה את למד שם, שהיום את אומרת, עוזר לך, ואני דווקא אלך לשם, לכתוב יותר מוביל.
ואם זו שאלה קשה, אני אפרק אותה לבד.
אורלי: אני חושבת שמה שלמדתי שם, זה באמת שאין גבולות.
זאת אומרת, פעם, קודם כל זה הפעם הראשונה שעליתי על מטוס, כאילו, את יודעת, הילדים שלי מכיל חודשיים במטוסים,
אני פעם הראשונה שעליתי על מטוס, זה היה בגיל 15, אני רטוסת לבד לשוויץ.
☂ 10:40 – ילדה-נערה, לבד, בארץ זרה, אנגלית, יידיש, ואין סוף לאמונה העצמית שנוצרה
💡 בקצרה: אורלי מגיעה לבית הספר בשוויץ עם אנגלית ברמה של כיתה ב', ומספרת שבנות בית יעקב מפותחות מאוד מבחינת ההשכלה.
אורלי: והיכולת הזאת להתמודד עם מצב שאני מגיעה לבית ספר, שלומדים בו באנגלית, והאנגלית שלי ברמה של ילדה בכיתה ב',
ממש, לא בגלל שלא לומדו בבית יעקב אנשים, דרך אגב, אנשים בבית יעקב, הן מאוד מאוד מאוד מפותחות מבחינת ההשכלה שלהן,
אני רוצה לפרק פה איזושהי תפיסת עולם, הן
הן מאוד מאוד מאוד מפותחות מבחינת ההשכלה שלהן
אורלי כרמון
⚓ 11:00 – הגובה הלא מוכר של השכלת הבנות בבית יעקב
💡 בקצרה: אורלי מספרת שלמדה בשוויץ שאין גבולות ולעבוד עם תוכניות עבודה, ושהחברה החרדית לימדה אותה לפרק ולנתח טקסטים. ישעיהו מקריא את כללי הקהילה, שמתייחסת לעצמה כמגזין יוקרתי.
ישעיהו: די מגבילות, אבל אתם לומדות אנגלית ומתמטיקה?
אורלי: לומדות הכל, לומדות אנגלית, לומדות מתמטיקה, כימיה, ביולוגיה, הכל.
ישעיהו: אוקיי.
אורלי: זאת אומרת, אנשים שעוזבות את החברה החרדית בית יעקב, אני לא מדברת על קבוצות יותר קיצוניות,
איפה שאני למדתי זה בית יעקב, הן יוצאות עם רמת השכלה די דומה לעולם החילוני, רק כדי שזה יהיה ברור.
ישעיהו: כן.
אורלי: התכנים הם שונים, אבל מבחינת ה… אני פשוט הכי אמיתי, פשוט שיעורי מתמטיקה ואנגלית, זה היו השיעורים האחרונים בבית ספר,
תמיד לשעתיים האחרונים, ותמיד פשוט הייתי קמה ועוזבת, והגעתי, זה יצא שהגעתי בגיל 15 לשוויץ באשמתי, עם אנגלית ברמה מאוד נמוכה.
עכשיו, להגיע למקום שכולם מדברות אנגלית, ואני לא יודעת את השפה, זה צריך אותי לגייס המון יכולות וכוחות,
ואני חושבת שזה מסוג הדברים שבעצם כל דבר שאנחנו רוצים להשיג בחיים, וגם אם אנחנו רוצים להשיג עכשיו שהפתחו את המייל שלנו,
אנחנו צריכים רגע להיכנס לראש של מי שנמצא שם, וזה בדיוק מה שעשיתי שם בסיטואציה מאוד מאתגרת, נקרא לזה כך.
מהר מאוד הבנתי את האנגלית, זאת אומרת, התחלתי ככה, אפילו יידיש, כי חלק מההרצאות היו ביידיש, אז אפילו יידיש למדתי.
היכולת הזאת היא בעצם, וזה מה שלמדתי שם, שאין גבולות, אין גבולות למה שאני יכולה להשיג, וזה גם מה שאני מנסה להעביר הלאה.
שאין גבולות, אין גבולות למה שאני יכולה להשיג, וזה גם מה שאני מנסה להעביר הלאה.
אורלי כרמון
אין בעצם איזשהו גבול שאומר, אוקיי, רמת המגבלה שאני יכולה להשיג היא כזאת, אלא אני יכולה להשיג מה שאני בוחרת להשקיע בו, את האנרגיה שלי, ולתת עליו את הדעת.
זאת אומרת, עכשיו אני לא אתחיל לרוץ מרתון, כי זה לא משהו שעניין אותי.
זה לא במערכת את היכולות המועילות, הנה, נושאים המועילים, נקרא לזה כך.
לא יודעת אם זה מועיל או לא מועיל, אבל אני בטוחה שאם אני אחליט שזה משהו שאני רוצה, אז אני אבנה איזושהי תוכנית עבודה, כמו שאני יודעת.
כי בסופו של דבר, כשאנחנו רוצים להשיג כל דבר, צריך לשבת, לבנות תוכנית עבודה מסודרת, ולהגיד, אוקיי, אני רוצה לרוץ מרתון, בברצלונה, בעוד שנתיים.
אני צריכה גם שזה יהיה ריאלי, כמו כל דבר. אני לא יכולה עכשיו להחליט שאני רצה מרתון בברצלונה בעוד חודשיים.
אם אני רוצה להגיע ל… אומרת לעצמי, אוקיי, אני צריכה להציג יעדים קטנים בדרך.
קודם כל, פטטט, קורסה, תצילי חמישה קילומטר, אחר כך לעשרה ואחר כך…
וזה אותו דבר, וזה הדברים שלמדתי שם, שבעצם אין משהו שאני לא יכולה להשיג, אני כן למדתי שם לעבוד עם תוכניות עבודה,
כי זה היה חלק מהאופן שבו בעצם פיתחו את החשיבה שלנו, להבין תהליכים, להבין…
✦ מה למדה מהחברה החרדית
אורלי: הלימודים עסקו, וזה גם משהו שאני אומרת לזכות החברה החרדית, החברה החרדית עובדת המון על הבנה, פחות על שינון.
זאת אומרת, היכולת לקחת טקסט ולפרק אותו, ולנסות לקרוא את אותו טקסט במספר אופנים שונים,
ולנהל על זה דיאלוג ולנהל על זה ויכוח, וזאת היכולת שאני אומרת, אני הייתי מאוד שמחה שהיו מביאים את זה לחינוך הממלכתי,
כי זו היכולת שעוזרת כל הזמן לנתח ולחשוב ולפרק את הדברים, לכן כשאני הגעתי ללימודי משפטים, שזה עיקר ה…
בעצם הלימודים זה לפרק ולנתח, היה לי מאוד קל.
זאת אומרת, היה לי מאוד מאוד קל, הרבה יותר קל דרך אגב, נגיד, מהתואר הראשון והשני, שעשיתי ביחסים בינלאומיים, שצריך קצת יותר שינון.
החוזקה שלי זה לפרק דברים, ואני חושבת שאת זה אני גם מביאה לאורקה.
היכולת הזאת היא בעצם, מצד אחד להסתכל עלינו כקהילה, אנחנו היום ארגון נשים, כמו שאמרת, הגדול ביותר בעולם, ומצד שני גם…
ישעיהו: אני אמרתי בישראל, זה גם בעולם?
אורלי: בעולם, ארגון נשים ישראליות הכי גדול בעולם.
ישעיהו: אה, הישראליות הגדול בעולם, בסדר. אוקיי.
אורלי: ארגון נשים ישראליות הכי גדול בעולם, והיתרון והעוצמה זה שאנחנו כל הזמן נמצאות גם בתהליך, התחלנו עם תהליך, נכון?
אמרתי, אנחנו כל הזמן, כאילו, מי שנמצאת בקהילה שלנו, רואה את התהליכים שאנחנו עוברות, היא רואה ממש את ה…
את יודעת, זה ככה, זה כזה כמו שמטוס ממריא למעלה. אנחנו שומרים על איזשהו קו שעולה מעלה-מעלה ודי עקבי.
זאת אומרת, אם יש לנו קפיצות מדי פעם, כמו כל דבר ואני… וזה מבורך, אבל אנחנו כל הזמן במגמה למעלה.
ישעיהו: זה מה שקרה לך כשהגעת לבית הספר השוויץ 'רי למנהיגות.
אורלי: כן, כן.
ישעיהו: אוקיי, אז אלה שני… בעצם דיברת על שני דברים, נכון? שני דברים עיקרים.
בסדר. ואני, שוב, כחלק מהמחקר, אני כמובן נכנסתי לדף הקהילה. עכשיו, מה לעשות?
אני יכול לבקש להצטרף לקהילה, אבל לפעולה עכשיו אין לזה הצדקה מיוחדת שיקבלו אותי, אז נמנעתי מזה מהראש.
✧ כללי הקהילה
ישעיהו: יש פסקה שמאוד… אני לא חושב שראיתי פסקה כזאת באיזשהו מקום, אני אקרא לך את זה רגע.
כי יש לי שאלה, אגב. איזה כללי הקבוצה מהמנהלים, אנחנו… זה צריך להיות מהמנהלות, אם אני לא טועה.
אנחנו מתייחסות לקהילה שלנו כאל מגזין יוקרתי. פוסט חייב להיות מעניין, מנוסח כולו לנשים ועם תמונה אישית ולא פרסומית.
מנהלות הקהילה, כמו עורכות מגזין, התפקיד שלהן הוא ללוודא שהתוכן שעולה יהיה מרתק, ממורך, זהיר והשראה.
שים לב, לא יהיו שרו פוסטים שמתאימים מדף עסקי ופרטי, אנחנו קהילה וככה מתייחסות גם לפוסטים.
אני בכוונה קורא את כל הטקסט. חשוב לשים לב, לא להשתמש בקבוצה כמקור פרסומי, זאת הייתה המטרה, המטרה הייתה לייצר מרחב לשיח מאור מחשבה ובהרחיב דעת במגוון נושאים.
הקהילה הזאת שאת הקמת, מה זה הקמת? כשהלכתי והסתכלתי באינטרנט כמה אנשים יש בקהילה, ראיתי 32 אלף ת' חודשים ספורים.
הקהילה הזאת, היא כל הזמן, היא מייצה. אוקיי, היא גדלה ו… בעצם היא יצרת איזשהו מנגנון שמזין את עצמו.
מנגנון מאוד יצירתי, מנגנון שמייצר… אני מנחש הרבה תוכן ברמה היאמית.
ופה הייתי דבק כללים מנחים לדבר הזה. ותמיד לתיאורי, באדם שכותב, הוא תמיד שואל את עצמי, אוקיי, אז מה מאור יצירתיות?
מה גורם לתיאורי להיות יצירתי? איך אני מעודד את האנשים סביבי?
זה אחד הדברים שאני עושה, אני מלמד אנשים גם בקורסים ציבוריים, כלומר, רבי משתתפים וגם בהכשרות אישיות.
אני מלמד אנשים לכתוב יותר טוב. חלק מזה זה להפיח בעצמם יצירתיות, ואני מאוד מאוד סקרן האם הדבר הזה עובד, או איך את מכוונה נשים ליצור תוכן?
את כותבת, הוא חייב להיות מעניין. מה זה מעניין? According to Orca.
אורלי: מעניין זה כאשר זה מיצר עניין. זאת אומרת, כאשר אני קוראת את הפוסט שמישהי מנסה לעלות, אני שואלת את עצמי, האם הפוסט הזה בכלל לא מעניין?
אם הוא לא מעניין אותי, הוא לא מעניין את הקהילה. הקהילה זה הבית שלי.
כאילו, אחי, פשוט אני שמה את זה פה, מנהל קהילה שלא אומר לך את זה, או שהוא משקר לעצמו, או שהוא משקר לקהילה שלו.
כי בסופו של דבר קהילה זה הבית שלי, אז כל מה שקורה אצלי בבית אני גם רוצה שיקרה אצלי בקהילה, איך שמדברים, איך שמתנסחים ומה שמעניין אותי.
עכשיו, פוסט צריך לספר איזשהו סיפור, שמעורר בי רגש, עכשיו, הוא לא רק מעורר בי רגש איזו מסכנה או איזו חזקה,
מה שאנחנו מחפשות זה שזה גם יעורר בי רגש של איפה זה פוגש אותי, איפה אני יכולה להיות אמיצה כזאת,
איפה אני אולי יכולה לשנות את נקודת המבט שלי ואת נקודת ההתייחסות שלי לגבי נושאים מסוימים.
וזה מה שהופך פוסט בעינינו למעניין. עכשיו, הזכרת שם גם זה שאנחנו דורשות שיכתבו בשפה נשית.
אני חושבת שאין דבר יותר מעליב ומזלזל מאשר להיכנס לקהילה מסוימת.
נגיד עכשיו, בואו נדבר על דווקא קהילת גברים, אוקיי?
✉ 19:53 – הדבר הכי מעליב בשפה העברית
💡 בקצרה: אורלי מסבירה שקהילה היא משהו שיוצרים יחד ולא מקום לפנות אליו רק כשצריכים משהו. צוות מאשרות הפוסטים פועל כמו עורכות מגזין, ובכל חודש יש נושא וגם אתגרים שמייצרים אינטראקציה.
אורלי: ולדבר בשפה נשית, אז אני קהילת נשים, ואי אפשר לשאול מה אתם חושבים.
אי אפשר, זה פוסט שאני מבטלת אותו, אני משולחת אותו בחזרה עם תיקון, כי אנחנו נשים, תפני לקהילה, יש אנשים שלא מבינים מה זה קהילה.
קהילה זה לא דף עסקי, ודף עסקי בדרך כלל מנהלים, אתה מנהל דיאל, אתה כותב, מדי פעם מגיבים לך, זהו.
זה גם לא דף פרטי, כי לא כל מי שמכיר את ברק, האיש שלי ואת הילדים שלי איתם, ואביגילי גם מכירו אותם בקהילה.
קהילה זה משהו שיוצרים יחד. זה משהו שנשים שותפות לו, ליצירה שלו.
ואחד הדברים שאני אומרת לנשים שמבקשות, פתאום הן צריכות משהו, אני אומרת לה, זה מאוחר מדי.
את לא יכולה לפנות לקהילה כשאת צריכה משהו.
קהילה זה מקום שבו מי שכתבה משהו, את מגיבה לה, את עונה לה, את עוזרת לה, ורק כבר כך, את מגיעה שלב שבו את גם יכולה לפנות לקהילה.
אני אומרת את זה עכשיו, לכל מי שחבר בקהילה, חברה בקהילה, זה מאוד, צריך להבין את הראש של קהילות, זה שפה אחרת.
קהילה זה מקום שבו מי שכתבה משהו, את מגיבה לה, את עונה לה, את עוזרת לה
אורלי כרמון
ולכל קהילה, גם יש את השפה והערכים שלה. מה שמקובל בקהילות אחרות של נשים, זלזול, שפה לא מכבדת.
אני יכולה להגיד לך שאם יש דבר שאני מאיפה מהקהילה שלי, אני בעיקרון לא מאיפה,
אבל אם יש שני דברים שאני מאיפה, אחד זה גזענות, לא משנה, גזענות, כל צורה וסוג של גזענות,
כי אורקה מקבלת את כולם בצורה שווה, גזענות או שפה מזלזלת, שזה יושב על אותו קו,
או שפה, מי את, מה את, מה את חושבת, כאילו… מה, מה שקרה, מי את בכלל?
לא ברמה כזאת, זה לא יגידו באורקה, אבל כשמישהי קוראת תשובה של מישהי אחרת ומתכווצת,
אם אני קוראת את הפוסט ומשהו מתכווץ לי בבטן, זה לא, סליחה, תגובה, זאת לא תגובה שהייתי רוצה שתהיה אצלנו בקהילה,
אני חושבת שזה דבר שכל מישהו חבר או חברה בקהילה, צריך לקחת בחשבון, שקהילה זה באיזשהו מקום משפחה,
זה אינטראקציות הדדיות, זה לא חד-כיווני, לכן אפשר שיווק, אני לא יכולה לבוא ולהגיד,
יאללה, בואו, יש לי איזה מוצר, יש לי איזה קורס, יש לי איזה סדנה, יש לי…
תייצרי קשר עם הקהילה, תייצרי חיבור, תתני תוכן מהעולם שבו את מומחית בו, ואז יבוא אולי לבד.
אתם לא צריכות למכור, שאין לי כלום מכם.
ישעיהו: אני אתחבר רגע למה שאת אומרת. אני אתחבר לזה מכיוון שהפודקאסט הזה, כהגדרה, הוא פודקאסט של שיח.
לפעמים מגיעים אליי אנשים מזמינים אותם, היה עכשיו, לפני שבוע, מישה אמר לי, אה, אני רוצה למכור את הזה ואת הזה ואת הזה ואת הזה.
והאמת הפשוטה היא, אין לי התנגדות שאם קרו, אני גם שמח להודד את זה, אבל זה לא המטרה.
כי בסוף, אם אנחנו נוציא פה את האחוזים יקרים מזמן הפוסל מחירה, מישה אממת ולא…
אז מר מאוד יפה, פודקאסט זה יידעך, זה קל. מאוד קל שיטה. ואני רוצה לשאול אותך, כן?
יש לך קהילה שכזאת. מה הקווים המנחים? אם את אומרת, יש לי קווים מנחים בבניית קהילה.
יש לי קווים מנחים ביצירת אינטראקציה. בסוף את מירה וחומר כיום, אם אני מבין נכון, מייצרות החברות, נכון?
זה לא שעת כמה בבוקר. זה כותב את עשרים פוסטים היום לתוצאה. או שכן, אני לא יודע, אני לא יכול להיכנס פנימה כמה בוקר.
איך זה עובד? איך את יוצרת… נגניב אותך מהדלת האחורית.
יאללה, בטעה. לומדים את זה עם זוהרים כאלה. מה, מה קווים המנחים?
איך את דואגת לזה ש… כי זה דבר שמאוד עליו כמות ונופלות קהילות, על האינטראקציה.
על התנועה. גם אם יש 33 אלף, גם אם יש 33 מיליון, ואף אחד לא בא ונותן את משהו…
קהל איזה יצירתי מגניב, מושך מעניין, מרים… צרצרים. איך את מעודדת את זה?
איך את, אורלי קרמון, גורמת לזה באמת שיקרה. בלי להיות הגננת, לתפקיד הגננת. בלי להיות הגננת.
✦ איך מעודדים אינטראקציה
אורלי: אז אני אגיד ככה, קודם כול יש לי צוות של מאשרי פוסטים, כן?
אני לא יושבת כל היום ומאשרת פוסטים, והם יודעות שמבחינתי עדיף שפוסט, גם אם הוא מתאים,
אנחנו לא מאשרות אותו ואז פונות אלינו ואומרות, תקשיבי, הפוסט, אנחנו גם בדרך כלל כותבות הסבר, כן?
כותבות הסבר למה אנחנו חושבות שפוסט הוא לא זה. שוב אני, לא סתם התחלנו עם זה שאנחנו עורכות מגזין.
גם עורכת מגזין, כשהיא מקבלת מכתבים למערכת לצורך העניין, או כשהיא צריכה, היא לא מפרסמת כל דבר, היא שואלת את עצמה או שואלת את עצמה העורך, מה יעורר פה עניין?
את מי זה יעניין? אותו דבר, זו התפקיד שלנו. עכשיו, אחת לכמה זמן אנחנו עושות כל מיני, קודם כל יש לנו, כל חודש יש נושא של החודש, אוקיי?
היה לנו חודש של, נגיד עכשיו סיימנו חודש, מסיפור אישי לשליחות.
אז בדרך כלל לא רק אני מובילה את זה, יש נשים נוספות שמסייעות לי להוביל את הנושא החודשי,
והן מעלות כל מיני שאלות, מעלות כל מיני אתגרים, נגיד תעלו וידאו ותספרו על הסיפור,
על התהליך שעברת מהסיפור האישי שלכם לשליחות שלכם. כל מיני דברים שבעצם מייצרים אינטראקציה.
דבר שני, יש לנו אחת לכמה זמן גם כל מיני אתגרים כאלה, שאנחנו מעלות של אתגר הכירות,
אנחנו מגיעות לאיזשהו מספר מסוים, אנחנו אומרות, אוקיי, עכשיו אנחנו, תספרו לנו עשרה דברים שלא ידעתם עליי.
☀ 26:00 – הפוסט עליו כל המדינה דיברה
💡 בקצרה: אתגר "עשרה דברים שלא ידעתם עליי" בדצמבר 2019 הניב 6,000 או 7,000 פוסטים תוך 4 או 5 ימים. אורלי אומרת שאורקה מכוונת לנשים בנות 40 פלוס שהשיגו הישגים ונמצאות בעולם של תרומה.
אורלי: עכשיו אני אספר לך על עשרה דברים שלא ידעתם עליי, שהיה לנו בדצמבר 2019.
ממש שנייה וחצי לפני שפרצה הקורונה, כאילו אני העליתי פוסט ב-29 בדצמבר, ואני זוכרת שבמטוס חזרה, פתאום התחלתי לראות את ה…
היו 6,000 או 7,000 פוסטים ב -4 או 5 ימים, זה היה מטורף, כל המדינה דיברה על עשרה דברים של אורקה, כי נשים שיתפו, סיפורי, מאוד מעניינים של דברים שקרו להם.
וזה לימד אותי שנשים אוהבות לשתף, אבל אם זה נעשה בסביבת תומכת, זאת אומרת, אחת החוסכות שלנו באורקה,
ולא דיברנו עליה, אבל עדיין, זה שאורקה היא לא קהילת נשים, אוקיי?
וזה לימד אותי שנשים אוהבות לשתף, אבל אם זה נעשה בסביבת תומכת
אורלי כרמון
יש המון קהילות נשים, ושוב, אני לא… והן מצוינות. אורקה מכוונת לקהל מאוד מאוד מסוים של נשים, שלא היה להם עד היום בית לשיח.
זה נשים בוגורות, גילאי 40 פלוס, שכבר עשו דבר אחד או שניים בחיים, שהגיעו להישגים,
שמסתכלות סביבן ורוצות להיות בסביבה שכל הזמן גורמת להם לעלות מעל המעלה, ואלה גם נשים שנמצאות בעולם של תרומה.
♛ 27:20 – סיבה מובהקת למה קהילת הנשים "אורקה" מצליחה – למי היא מכוונת
💡 בקצרה: אורקה לא מאשרת למעלה מ-40 אחוז מבקשות ההצטרפות, ויש שלושה מועדונים סגורים: לעצמאיות, ל-C-Level ולמנכ"ליות. הגלובליות של אורקה מאפשרת לנשים לעשות עסקים עם מקומות בכל העולם.
אורלי: זאת אומרת, מסתכלות על העולם ושאלות איך אני יכולה לתרום למקום שבו אני נמצאת, לא רק מה אני יכולה לקבל.
וברגע שזו אוכלוסייה מאוד ממוקדת וצרה, נשים משפיעות, מובילות, זאת אומרת, אני מאוד שמחה שנשים אומרות לי,
אני חושבת טוב טוב, אם להזמין את החברות שלי לאורקה, זה אומר שדייבתי.
כי לכאורה, יש יתרון בלהיות 100 אלף, אוקיי? זה יתרון. אבל מה זה שווה אם זה לא אוכלוסייה שאליה אנחנו מכוונות?
אנחנו מחייבות לאוכלוסייה מאוד מסוימת.
כשאנחנו מוציאות טיול, מסע, כנס, אז זה מעניין אותם להיות בחברה של נשים שמדברות על מנהיגות וחדשנות, כמו שהיה לנו עכשיו בגיאורגיה, זאת אומרת, זה מעניין אותם.
מה זה שווה אם זה לא אוכלוסייה שאליה אנחנו מכוונות?
אורלי כרמון
אז מה זה שווה אם אני נכנסת לכזה קבוצת מחירות שיש בה גם 200 אלף איש, וזה לא מעניין אותם התוכן שאני מייצרת.
ולכן, אנחנו גם מקפידות על מי נכנסת לקהילה. למעלה מ-40 אחוז בקשות ההצטרפות לקהילה לא מאושרות, לקהילת הפייסבוק, אורקה עוצמן לשטחו וכת עולם,
כי יש לנו בעצם ארגון, אורקה גלובל, לידושי, נטמורקינג, ויש את קהילת פייסבוק, שזה בעצם ערוץ של פעילות שלנו.
אז למעלה מ-40 אחוז בקשות ההצטרפות לא מאושרות, ויש לנו בעצם מועדונים יותר סגורים, שלהם אני מראיינת באופן אישי. שזה מבטיח את זה שזה מדויק.
ישעיהו: אז מה, אז איך ההתמגדירה, בואי נראה את זה בצורה טיפה גסה, רף הכניסה לאורקה ולקבוצות, מה זה אומר?
איך את מנסחת את זה?
בסוף את רוצה איזושהי קבוצה, קבוצות, קבוצה וקבוצות משנה, שיש בהם איזשהו סוג של איכות, דינמיקה, עשייה, כיוון, אולי אפילו מטרות מסויים משותפות.
איך, מה יש שם אחורה?
✦ רף הכניסה והדיוק
אורלי: מה שיושב מאחורי זה, זה הדיוק. זאת אומרת, ברגע שאנחנו לא פונות לכולם, אנחנו לא קהילה שמתאימה לכולן, אנחנו,
לכתחילה, זה לא מעניין אותנו, ברגע שאנחנו מאוד מכוונות את קל המטרה שלנו, אז אנחנו יכולות באמת להפוך את זה לביקוש קשיח,
מה שנקרא, למשהו שלא כולם יכולים להיכנס בדלת, אלא למשהו שאישה יודעת, אם אני התקבלתי לאורקה, זה אומר שיש כאן משהו שבטקו עבורי.
עכשיו, אם אני נכנסת למועדון, זה עוד יותר, כי במועדון יש לנו שלושה מועדונים,
מועדון אחד מכוון לעצמאיות, מועדון אחר מיועד לכל מה שנקרא C-Level, ומועדון אחר הוא רק למנכ"ליות.
עכשיו, לכל מועדון כזה יש את האתגרים שלו, יש את הצרכים שלו.
האתגרים של מנכ"לית, שמנהלת 3,000 או 5 ,000 עובדים, שונים ממנהלת שמנהלת 200 עובדים, והם שונים מעצמאית.
ובכל מועדון כזה אנחנו בעצם מייצרות את השיח ואת הקשרים, שנשים יכולות גם לשתף ולהרגיש שיש להן מרחב של סיור מוחות,
מרחב להתפתחות, מרחב לצמיחה, וגם מקום שבו הן יוצרות קשרים מאוד משמעותיים.
אז אם זה עצמאיות, בין אם זה שיתופי פעולה ובין אם זה עברת עסקאות, כמו שקיים במועדוני נטוורקינג אחרים, רק שאצלנו החשיבה היא אחרת.
אצלנו החשיבה עוברת מהאישי לעסקי. זאת אומרת, אנחנו, לפני שאנחנו חושבות איך אנחנו עושות עסק, אנחנו קודם כל חושבות איך אנחנו מתחברות.
האם יש לנו ערכים משותפים, האם יש לנו שפה משותפת, האם אנחנו מדברות עם אותה אנרגיה, ורק אחר כך עוברים לשלב של העסקים וזה מוכיח את עצמו.
וכשזה חובק עולם, אז זה פותח המון אפשרויות.
✧ קהילה גלובלית
אורלי: עכשיו, אנחנו התחלנו עם זה הרבה לפני הקורונה, שפתאום כולם גילו את הזום.
אנחנו עובדות עם זום הרבה קודם. אז העולם היום, זה הכל עניין של איך מסתכלים.
היום העולם בעצם נמצא במרחק נגיעה ולחיצה על כפתור, אצל כל אחד מאיתנו על המחשב.
תראה, אני עכשיו בטורונטו, פה בכלל ירד כל הלילה גשם, היה פה מזג אוויר, כאילו אנחנו בחורף, אצלכם חומי מים, ואנחנו, כאילו אנחנו יושבים בבית קפה בתל אביב.
והעולם היום הפך להיות מאוד נגיש. וזה מה שאורקה מביאה, את הגלובליות הזאת.
כי אם רוצים, נטרוקינג או קשרים מקומיים, מצוין. לכן אנחנו גם פונות לנשים שהרוב העסקים שלהן הם לא עסקים מקומיים.
כאילו זה לא שיש לי משהו שאני פותחת בבוקר, אלא אני נותנת איזשהו שירות בדרך כלל, או איזשהו מוצר שאפשר לשנע אותו.
ישעיהו: זאת אומרת שאם היום את רוצה לעשות עסקים עם סין, יש לך שתקשר שתעזור לך לעשות עסקים עם סין?
אורלי: לגמרי, לגמרי. במקרה הזה גם גבוה מאוד אפילו בשגרירות שם.
ישעיהו: כן, לגמרי, לגמרי.
אורלי: סין, יפן, צ'ילה, כאילו תחשב איפה בעולם, גם מקומות, שוב, אני אומרת, ניו יורק, לוס אנג'לס, מיימי, בוסטון, אטלנטה, זה פשוט, נכון?
אותו דבר, לונדון, פריז, ברלין, פשוט, וינה פשוט. אני מדברת גם על מקומות שהם יותר נדחים, גם באפריקה.
יש לנו בעצם היום את רשת הקשרים, למי להגיע, איך להניע תהליכים, ואנשים כבר יודעים,
אני הפכתי להיות בעצם, או, אבל זה כבר הרבה שנים, זה כבר, התחלתי את זה לפני תשע או עשר שנים בעצם, להוות איזשהו מוקד של ידע וקשרים.
⚡ 34:00 – איך התחילה "אורקה"?
💡 בקצרה: אורלי פעילה בעולם הגלובלי ממרץ 2014, ואורקה קמה ב-2018 כסטארט-אפ. ישעיהו שואל מה היה החזון ומה מניע אותה בבוקר.
אורלי: ככה בעצם התחלתי איתו רוקע, בזה שהפכתי להיות איזשהו מוקד כזה, שהיו מתקשרים ושואלים אותי, אני צריכה המלצה.
עכשיו נגיד פנו אליי מאיזשהו ארגון גלובלי שמחפשים מרצה, בתחום מאוד מסוים, לכנס,
בוא נגיד שמי שהאישה או הגבר שיעמדו על שם על הבמה, זה במה בינלאומית מאוד מכובדת,
ועצם העובדה שיודעים לפנות לאורקה אליי, כדי לקבל המלצה כזאת, זה אומר משהו על הדרך שעברנו, זה אומר משהו על התהליכים.
עצם העובדה שיודעים לפנות לאורקה אליי, כדי לקבל המלצה כזאת, זה אומר משהו על הדרך שעברנו
אורלי כרמון
ישעיהו: עכשיו, כשאת אומרת את זה היום, ואת מטיילת כזה דבר, בין כמה ארגון?
אורלי: אני פעילה בפעילות הגלובלית שלי כבר תשע שנים ממרץ 2014, ואורקה ממש קמה ב-2018, זאת אומרת ממש כסטארט-אפ.
ישעיהו: זה מעט מאוד זמן.
אורלי: כסטארט-אפ מ-2018.
✦ קצב הצמיחה
ישעיהו: אז אני פשוט מנסה להבין, את הקמת את זה נאמר ב-2018, בסדר?
קצב הגדילה פה הוא מאוד מאוד גבוה. אני מניח שהוא לא ליניארי, קצת הוא יותר מעריכי מן הסתם, נכון?
כי בהתחלה הסוף הוא בקצב, עכשיו הקצב גובה, ויש הרבה יותר נשים שמדברות על זה, ופה יכול להיות.
אני מנסה, תראי, כשאני אחרי עשרה שנים מצאתי את זה, זה לא לקח עשרה שנים, זה לקח בערך שנה,
כשמצאתי את עצמי בעסק הכי גדול בישראל בתחום הספייה, תחום די תחרותי ודי מכובד,
אם נפחם מסחר לא רואים בכלל, נפחם עסקות לא רואים בכלל, זה אחרי שנה לפני זה בהתחלה,
הגדרתי מי שהייתה השותפה שלי שאנחנו רוצים להיות מקום ראשון. זה קצת מופרך, מה זה מקום ראשון?
אבל זה לא קשור לכלום, זה מדי קצרה כזאת, אני אגיד את זה בעדינות, לא מאוד מתוחכמת, כן?
כאילו מה, אתה בא להשוות את עצמך מראש? מה זה מקום ראשון? לך תצמח, מישהו מפריע לך, מה אתה צריך מראש להגיד?
וואלה, אני הכי גדול, אני הכי זה וזה וזה. מה היה לך בראש ב-2018 כשהקמת את אורקה?
איזה ויז'ן, איזה חזון, מה גרם לזה?
כי בסוף, אחרי היום אנחנו רואים, שטיל כבר לא קטן, ואז הוא היה אולי זרע, ועוד כמה שנים הוא כבר יהיה עץ צעיר, ואחרי זה הוא יהיה עץ יותר גדול וכו' וכו'.
37,000 שטיל, זה לא רע בכלל, 37 ,000, סורי. מה היה הרעיון? מה הנביט את כל העניין הזה?
כי למה אני שואל? כי אנחנו מדברים עם בעלי עסקים. ובעלי עסק, כדי שהוא יצמח ויגדל, הוא צריך משהו שיענע אותו.
עכשיו, זה יענע אותו ככל שהדבר הזה יהיה תמון במחשבה שלו, וברגע שלו ובעשייה שלו כל יום, כל היום.
יש איזה משהו מצחיק שזוכרת את ארקדי דוכין, שהיה בעלים של ביתם ירושלים, והוא הליגח בכל הסיפור הזה.
אני אומר את זה כי זה הכותב המשעשע, הסלאש המזעזע של הסיטואציה.
הוא ישב בריאים טלוויזיון עם מישהו, לא זוכר איזה מראיין, שאל אותו, תגיד, ארקדי, איך אתה כזה עשיר?
אז ארקדי, לא רק ארקדי דוכין, ארקדי, איך קוראים? גאידמק, סליחה.
גאידמק, גאידמק. סיפור אחרי לגמרי. לגמרי, לגמרי, לגמרי.
אני מהמעריצים של החברים של נטשן. אז גאידמק ישב מולו ואמר לו, תגיד, אתה, כשאתה קם בבוקר, על מה אתה חושב?
הוא אמר, אני חושב על… הילדים צריכים ללכת לבית הספר, זה אורחת בוקר, אולי אני עושה איזה אימון כושר, איך אשתי יש פני הלילה, אני חושב על כל מיני דברים.
וגיידמאק מישהו ילד מבט, הוא אומר, אתה מבין? זה כל ההבדל, אני קם בבוקר. הוא חושב, איך לעשות יותר כסף?
אורלי: אהבתי, כן.
✧ מה מניע אותה בבוקר
ישעיהו: אז אני שואל, עובר לי כמון, מה את חושבת לך מ-2018, בבוקר, צהריים, בערב, כשאת קמה בבוקר, בכל הרגעים האלה, מה הנבט הזה, שעומד בבסיסם של כל הדברים?
✿ 38:00 – מה הרצון שעומד בבסיס הרעיוני והעשייתי של "אורקה"?
💡 בקצרה: אורלי אומרת שמה שמניע אותה הוא השפעה, לא חשבון הבנק, ומספרת על מיזמים של אורקה למען תינוקות רעבים.
אורלי: השפעה, השפעה. איך אני בעצם מגדילה את מעגלי ההשפעה בעולם, לא רק שלי, של נשים אחרות שלוקחות את הכוח שלהן,
והשנה נגיד עשינו המון מיזמים שלהן למען, למען משפחות שקרולות, למען תינוקות רעבים, למען ניצולי…
זאת אומרת, אני חושבת שאנחנו עוגרות המון כוח בידיים שלנו, ובסופו של דבר, הדבר היחיד שמעניין אותנו,
זה רק חשבון הבנק, אז הייתי יכולה עכשיו להיות מנכלית של חברה שכירה, זה היה בדיוק אותו דבר כמו שאני,
אתה יודע, אני אלך להיות מנכלית של חברה שכירה, והנה, 500 או 1,000 עובדים?
לא, אני מונעת באמת מהמקום הזה של הערכים, של להשפיע, של לשנות, של לייצר עדוות של השפעה.
אני יכולה לשתף אותך שלא מזמן קיבלתי איזושהי הצעה בסכום מאוד גבוה, להיכנס בשותפות, רק של 20 אחוז, כן?
אני מונעת באמת מהמקום הזה של הערכים, של להשפיע, של לשנות
אורלי כרמון
☎ 39:00 – ההבדל שמהרגע הראשון בידל את אורקה
💡 בקצרה: אורלי מספרת שקיבלה הצעה גבוהה לשותפות של 20 אחוז, ובתה בת ה-12 שאלה אותה מה יקרה אם יציעו לקנות את אורקה. היא אומרת שמהרגע הראשון הקימה את אורקה כסטארט-אפ.
אורלי: סכום מאוד מאוד גבוה, והייתה להתלבטות האם אני בכלל רוצה להכניס שותפים.
ישעיהו: שהקנו חלק מאורקה?
אורלי: שהכנסו, כאילו הקנו חלק מאורקה בסכום, ואז הבת שלי אמרה, או-קיי, מביאים, באים ו…
והייתי בדרך לישראל, והיא שומעת אותי ואת בעלי מנהלים פסיכה, והיא באה ואמרה לי,
או-קיי, מביאים עכשיו היו באים ושמים לך 10 מיליון דולר, והיום אומרים לך, אנחנו קונים את אורקה, אז היו באים ואומרים לך, "..
.ואנחנו קונים את החברה". ילדה בת 12 שואלת אותי את השאלה הזאת.
ישעיהו: כן, אני בת של אימא שלה, בואי נזכר כמה זמן, כן.
אורלי: הסתכלתי עליה ואמרתי לה, ואז מה, כאילו, אז למה אני, זאת אומרת, אורקה זה לא רק הביזנס שלי.
ואני חושבת שמה שעשה את ההבדל בין איך שאני מנהלת את אורקה, לעומת איך שאחרים, ופה אני אתן טיפים, זה שמהרגע הראשון הקמתי את זה כסטארט-אפ.
זאת אומרת, מהרגע הראשון, שאלתי את עצמי, איך אני, מתישהו, מוציאה את זה להנפקה בנאסד"ק.
מהרגע הראשון, אמיתי לגמרי, מהרגע הראשון בניתי תכנית עבודה, איך אני בעצם לוקחת רעיון,
מקורי שלי, שלא היה קיים קודם, לחבר בין נשים ישראליות, ועוד מעט אני גם אגיד למה נשים,
ולא, בין נשים ישראליות מכל העולם, והופכת את זה למשהו שאפשר להנפיק אותו מתישהו.
איך אני בעצם לוקחת רעיון, מקורי שלי, שלא היה קיים קודם, לחבר בין נשים ישראליות
אורלי כרמון
☆ 40:00 – סוג התכנים בקהילה שמממשים את הייעוד שלה
💡 בקצרה: אורלי אומרת שהחשיבה צריכה להיות גם מה זה נותן לעולם, ושכל שבוע עולים פוסטים על חיבורים גלובליים בין נשים.
אורלי: כי החשיבה צריכה להיות, לא רק, מה זה נותן לי, אלא מה זה נותן לעולם, מה בעצם, מה השינוי, במה אורקה מייצרת שינוי בעולם.
עכשיו, אם אתה קצת מציץ בדף שלי, אבל בעיקר זה יותר קיים בקהילה, כל שבוע עולים,
את שישה, שבעה, שמונה, עשרה פוסטים, של חיבורים בין נשים, ובדרך כלל חיבורים שהם גלובליים.
כי החשיבה צריכה להיות, לא רק, מה זה נותן לי, אלא מה זה נותן לעולם
אורלי כרמון
⚖ 40:40 – החיבורים הגלובליים בקהילה
💡 בקצרה: לאורקה יש כמה חטיבות: קהילת פייסבוק, אורקה אקדמי, מועדונים וכנס שנתי, והכנס הבא בניו יורק במאי 2024. אורלי מספרת על המיליונר וההזדמנויות, ואומרת שישראלים הם נטוורקינג ניישן.
אורלי: זאת אומרת, אני עכשיו עובדת עם, אני עכשיו מייצרת, אני עכשיו עושה, אנחנו עכשיו נפגשות, מעלות כל הזמן תמונות, מעלות כל הזמן נפגשים.
וזה, מבחינתי, הנחת. זה כמו לראות את הילדים גדלים, אז זה הנחת.
כי זה דבר אחד שיש רעיון בראש, אבל כשהופך להיות משהו, שעם סניפים בעולם, יש לנו סניפים גם באירופה, עכשיו הייתי ב…
ממש חזרתי, שבוע שעבר, מפלורידה, גם מייאמי, גם טמפה, זאת אומרת, להקים סניפים,
לראות נשים ישראליות יושבות ביחד, ולדעת שמה שמתחבר אותה, זה הערכים המשותפים והשפה הזאת שמדברים אותה באורקה.
לאורקה יש שפה. אנחנו לא אומרות נשים, אנחנו אומרות אורקות. יש שפה, יש…
את יודעת, הגאווה הכי גדולה שלי זה כשמישהי מספרת לי על מישהי, אז היא אומרת לי, היא ממש אורקה.
שזה אומר שהיא אספה את כל הערכים האלה, של תודעת שפה ולקיחת אחריות ולהסתכל על המקום של איך אני יכולה להשפיע על הסביבה שלי,
ולהגיד לי היא אורקה, או להגיד לי האמת, היא לא כל כך אורקה.
לאורקה יש שפה. אנחנו לא אומרות נשים, אנחנו אומרות אורקות.
אורלי כרמון
כאילו, זה, מבחינתי, הפך את זה ל… אני יודעת, זה מה שדמיינתי, זה בדיוק מה שדמיינתי.
עכשיו, לאורקה יש בעצם כמה חטיבות, זאת אומרת, שוב אני אומרת, יש את הקהילת פייסבוק שהיא המוכרת, אבל יש לה כמה חטיבות.
וכל חטיבה בעצם מתנהלת, עם צוות ועם אנשים שככה מחויבים להצלחה של אותה חטיבה.
יש לנו אורקה אקדמי, שזה קורסים וסדנאות, יש לנו את המועדונים, כמו שאמרתי קודם,
ויש לנו בעצם את כל המרחב הזה שמאפשר את החיבורים הפיזיים, החיבוק, הריח, על לעבור תהליך ביחד,
יש לנו כנס שנתי אחד בשנה שהוא גדול מאוד, הכנס הבא יהיה בניו יורק, במאי 2024,
אנחנו מצפות למשהו כמו בין 250-300 נשים, ובוא נגיד של-2025, אני כבר סוחרת את חל נוקיה, זאת אומרת, לשם אני מכוונת.
ואנחנו, יש לנו תוכנית רב שנתית, זה לא מה עושים ברבעון הקרוב.
בוא, אם אתה תראה את הלוח שלי, הלוח שלי סגור עד סוף שנת 2024, סגור, אם אתה תרצה להכניס שם שיקה יהיה מאוד קשה.
✦ כן להזדמנויות
אורלי: לפעמים אנשים רוצים להציע לי מה שאני אומרת להם, כאילו, תסתכלו על הלוח.
לצד זה שיש לנו תוכנית עבודה, יש גם גמישות, זאת אומרת, אחד הדברים שלמדתי שכדי להצליח,
צריכים להיות גם גמישים עם העולם, יש גם גמישות, יש גם הבנה, אני כן יודעת להגיד כן להזדמנויות,
בעניין הזה אני נורא אוהבת לספר את הסיפור על המיליונר ההוא שישב בתוכנית טלוויזיה,
אתה בטח מכיר ובטח סיפרת את זה כמה פעמים בתוכנית, אבל על המיליונר שישב בתוכנית טלוויזיה ושואלת אותו המגישה.
ישעיהו: ביל גייטס.
אורלי: כן, היא שואלת אותו, אז זהו, אני לא יודעת אם זה, חיפשתי מקור, אז עד היום לא ידעת אם זה סיפור אמיתי או זה,
כי לא מצאתי בשום מקום צילום של זה, כי אני אוהבת לעשות מחקר, כאילו, כן?
ישעיהו: יש צילום. נדמה לי שראיתי וידאו שזה, אני לא סגור על זה בהנחיץ.
אורלי: אם יש אני ממש אשמח, כי עד שאני לא רואה וידאו, אני מאוד ניזרת גם עם מה שאני מעבירה.
ישעיהו: בואי ניסגור למיליארדר והראה אותי. מיליארדר. כנראה שזה היה מיליארדר והראה אותי.
אורלי: ממש. מיליארדיה שיושב בתוכנית טלוויזיה, והמגישה אומרת לו, אתה יכול לשתף אותנו בסוד שלך?
מה הפך אותך לכזה איש עשיר? אז הוא מוציא פנקס צ'קים, והוא מוסר לה ואומר לה, תרשמי איזה סכום שאת רוצה.
אז האי ככה אומרת לו, לא, לא, אדוני, זה לא הדרך שלי, אז הוא מסתכל עליה ואמר לה,
זה בדיוק האופן שבו אני לא נהגתי, אני ידעתי לקחת הזדמנויות, לא, לא, היא אמרה לו,
אומר לה, אני ידעתי לקחת הזדמנויות לידיים, אז היא אמרה לו, ועכשיו אני יכולה לרשום מה שאני רוצה, אומר לה, לא, עכשיו זה עבר.
זאת אומרת, הזדמנויות זה משהו שאנחנו מצד אחד צריכות וצריכים לדעת לנצל אותם, לקחת ולהמריא איתם הלאה, מצד שני, גם אנחנו צריכים לדעת מתי להגיד לא.
לא, זאת הצעה שלא מוטימלית.
ישעיהו: אני שואלת אחרי לשאלה קרובוקטיבית, טיפה, זה עדינות,
אורלי: כן.
ישעיהו: מתי הפעם האחרונה קפצת להזדמנות?
אורלי: כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן. יש, אני מנסה לחשוב, כאילו, את יודעה, משהו שאני רוצה לשתף גם, כן, זה לא…
ישעיהו: מה זאת אומרת, אבל זה ברור, זה שהצלתי לחלופיר הפודקאסט, זה חד קיצה, תקשיבי. זה בטוח, זה ברור.
אורלי: האמת שזאת ההזדמנות שלי באמת, גם לחדש את הקשר שלנו שהייף לך עשרה שנה, וגם באמת להופיע בפני הקהל שלך, שזה קהל שאני בטוחה, שעד היום לא כולם הכירו את אורקה.
זה כן מפתיע אותי הרבה מאוד פעמים, כמה אורקה כבר ידועה בעולם.
ואומרים לי, אורקה, אורקה, שמענו, אנשים שאני לא ממש אפילו בעלי, יושב בפגישת עבודה,
ומישהו אומר לו, אה, אתה בעל של, וכאילו, אשתי באורקה, כל מיני, שאני באמת לומר, באמת לא.
ישעיהו: אבל אם רצית להמחר, להנתיק בנסדה, בסוף הלך את האוכלוסייה הקטנטונת, נשים ישראליות, אה, אנחנו, למה אנחנו מגזע סוג, את יודעת, לאום מסוים.
אורלי: נכון.
ישעיהו: אנחנו פיצי. נכון, אבל, אני אגיד, אז השלב הבא, אורקה אמריקה?
אורקה דוקטורוס? אורקה נקראת? אורקה גלובל לידרשיפ ונטוורקינג. מה חסר פה, לכאורה?
אורלי: נשים.
ישעיהו: ומה עוד?
אורלי: וישראלית.
ישעיהו: כאילו, אין את המילה לא ישראליות ולא נשים.
אורלי: כן.
ישעיהו: למה?
✧ נטוורקינג ניישן
אורלי: אז אני אגיד ככה, אני חושבת שלהתייחס לישראלים כאומת, סטארט-אפ ניישן, זה טעות.
אנחנו נטוורקינג ניישן. אני לא מכירה עוד אומה, ואני חיה בקנדה 17 שנה, לא מכירה עוד אומה כמונו, שיודעים לעשות חיבורים וקשרים ובמהירות וטיק טק ואחד עוזר לשני.
זה לא קורה ואני חיה, אני חיה, יש לי חברות טובות מאוד אירניות, ואני אפתח רגע סוגרה עם האירנים והישראלים,
מאוד מאוד מאוד דומים, אולי בגלל זה השנאה הזאת בין המנהיגים, כי זה פשוט, זו אותה תרבות, זה מדהים.
☕ 47:30 – מה כל כך דומה בין האיראנים והישראלים
💡 בקצרה: אורלי מספרת על הדמיון בין ישראלים לאירנים, על הצוות שסביבה ועל מה שאמא שלה לימדה אותה לקחת מכל מפגש. היא מדברת על אותנטיות, נתינת ערך לפני מכירה, שיתופי פעולה, חמלה עצמית ועל העיפרון שקיבלה במתנה מאמא. ישעיהו מסיים במתנה למאזינים.
אורלי: זה מדהים, דרך אגב. אחת החברות הטובות שלי היא נסיכה אירנית.
עכשיו, באמת נסיכה, זאת אומרת, נסיכה כאילו משפחת המלוכה, שלשה, לפני שחומני לקח את ה…
ישעיהו: יש 77. ינב את השלטון, כן, 79. השתלט, כבש, יונימית.
אורלי: אז כן, מת עליה, באמת מאוד ישראלית. אז אני יכולה להגיד לך, אני חיה בטורונטו בעיקר, זו עיר של מהגרים, אז סביבנו יש הכל.
כן, יש סינים וקוריאנים, וכמו שאמרתי, אירנים, מארצות אירופה, ממש הכל.
ורמת הקשרים שיש בין הישראלים, אין את זה באוכלוסיות אחרות.
זה לא שאין להם קשרים טובים, אבל זה לא באותה רמה, שאלפים אני מסתובבת עם החברה האירנית שלי, ואנחנו יושבות, והיא אומרת לי, איך זה, כולם מכירים את כולם?
ישר הם עושים חיבור, אני למדתי בריאליה, הוא הייתי בצבא, וזה, יש לנו את היכולת גם לחבר נורא מהר,
אנחנו מתחברים מאוד מהר לאחרים, ולכן אמרתי, אני קודם כל מרימה את אורקה כמשהו שהוא מבסס את המקום שבו אני מרגישה הכי בטוחה לייצר קשרים משמעותיים,
וזה נשים ישראליות משפיעות ומובילות מכל העולם. בשלב הבא זה לעבור לנשים שהן לא ישראליות, ובשלב השלישי זה גם להרחיב את זה למעגלים של גברים.
אבל, וזאת הסיבה שאני עכשיו מסתובבת בכל העולם, בשנתיים האחרונות, אני בממוצע טסה המון,
המון שבעלי לא ישמע מזכיר כמה אני לא בבית, אני טסה המון בכל העולם, כדי לייצר שם בעצם תאים,
סניפים של אורקה, כי בחזון שלי תמיד מי שיובילו את הפעילות ולא משנה איפה בעולם,
יהיו נשים ישראליות, לא גברים ולא הנשים שהן לא ישראלים, אלא הנשים הישראליות.
לכן מאוד חשוב לי קודם שהרגליים היציבות יהיו קודם כל העמודים, עמודי התווך, יהיו הנשים הישראליות בעולם.
ואני ממש עוצבת אותו בפלצלת הדקה, אחת, אחת, אחת, אחת.
והגאווה הכי גדולה שלי זה כשנשים מגיעות לאיזושהי פעילות שלנו מסתובבות עם עיניים כמו ילד בלונה פארק או בחנות ממתקים,
אומרות לי איזה שכולם פה כאלה מדהימות, איזה שכולם פה כאלה מיוחדות, אינטליגנטיות, משפיעות, איכותיות, איך?
לפעמים בא לי לתת לסס למישהי שסתירה להעיר אותה ולהגיד לה, זה לא במקרה, זה הפינצטה הזאת.
ישעיהו: זה מה שאת שואלת, זה הרעיון, זה הרעיון בסופו של דבר, השאיפה הגדולה שבהתחלה הייתה על הייסוד של כמוסה, עכשיו היא נחשפת.
אני חושב שזה גם אחד הדברים שקורים באופן מאוד טבעי, שברגע שככל שהיא גדלה, גם את גדלה,
ואת מפתחת אותה, זאת אומרת, זה לא שאת יודעת היום מה שאת רוצה, כמו שהיא ידעת לפני חמש שנים, היא לא ידעת אפילו קרוב לזה.
אורלי: נכון, אז אני רוצה בעניין הזה להגיד עוד משהו.
אני חושבת שכל מנכל, כל מייסד, כל יזם חייב שיהיה סביבו, כאילו, אם תשים לב, אני משתדלת הרבה לדבר בשפה של אנחנו,
כי אני הפנים, אני, אותי רואים, אני הרעיונות, אבל יש לי צוות של אנשים שהם בעצם האנשים, החבורה הזאת שמקיפה אותי.
ויש את אלה, ועל כל אחד יש את התפקיד שלו, ויש את תילה פרי, שהתפקיד שלה זה הכול, אני תמיד צוחקת.
יש תילה פרי, שהיא מנכלת של חברת העשייתית, שהיא הייתה סמנכלית פיתוח עסקי שלנו, והיום היא מנכלת של חברת עשייתית בקנדה, היא מאוד עובדית.
ועילה, בעצם באמת, יש לה את כל התפקידים, שזה באמת נדיר שיש אחת, אבל יש את אלה שצריך להתייעץ איתם,
ואת אלה שהם מועצת החכמים שלנו, ואת אלה שתמיד אומרים את האמת, ואת אלה שבאמת,
כשאני מנסה לשאול את עצמי, איך אני יכולה לאתגר את עצמי יותר, אז אני מתייעצת איתם,
כמו סרה הרבל, שהיא מישהי שמלווה אותי כבר 15 שנים בדרך. אי אפשר לעשות שום דבר לבד, זה לא…
אי אפשר, אי אפשר, זה לא נכון. זה נכון לייצר סביבנו מעגלים, מעגלי תמיכה, ואתה יודע, יש משפט מאוד ידוע של ג'ים רון,
שהוא האב הרוחני של טוני רובינס, שאומר, שחמשת האנשים שאנחנו נמצאים איתם הכי הרבה, אלה האנשים שאנחנו הופכים להיות.
וזה כל כך נכון, ואני כל כך מסכימה עם המשפט הזה, עם הגישה הזאת, שבעצם האנשים שאנחנו נקיף את עצמנו בהם, הם האנשים שבסופו של דבר ימשכו אותנו למעלה.
והחוכמה היא להקיף את עצמנו באנשים שמעלים אותנו מעלה.
✦ מה לוקחים מכל מפגש
אורלי: אתה יודע, אני אספר לך פה סיפור על הילדות שלי, ואני אגיד משהו.
כשאני הייתי בכיתה ז', חזרתי יום אחד הביתה מערב בנות, עכשיו הגעתי לבית ספר חדש,
והזמינו כזה בסודי סודות לערב בנות, ואני חוזרת מערב כולי, מאושרת, שנכנסתי מה שנקרא, לקבוצה של המקובלות, כן?
קליקה, קליקה. קליקה, הייתי מה זה, עפתי על עצמי, ואיך שאני חוזרת הביתה, אמא שלי שואלת אותי, אמא יצאת מהמפגש.
עכשיו, מה אני שומעת בראש? כאילו, איזה גדולה אני שהצלחתי להתחבר לכל ה…
אז היא, ואני כזה מתחילה עם כל השחצנות שלי לענות לה, והיא מסתכלת עליה ואמרת לי, לא, לא, זה לא מה ששאלתי אותך, את לא הבנת.
מה יצאת? מה לקחת? הסתכלתי עליה, ככה הייתה בת שלוש עשרה?
מה? ואז היא שיתפה אותי בתפיסת העולם שלה, שאני גם מביאה אותה לאורקה, אמרה לי, תראי, תמיד כשאת נמצאת בחברה, ולא משנה כרגע אם זה חברות, אם זה קורס, אם זה…
תמיד תציעי משהו שאת לוקחת לעצמך לחיים. זו יכולה להיות תובנה חדשה שנחשפת אליה, זו יכולה להיות המלצה לספר.
תמיד תקחי משהו שיגרום לך כזה לעלות מעלה במדרגות, עוד מדרגה ועוד מדרגה ועוד מדרגה.
ובעניין הזה אני תמיד אומרת גם באורקה, ואני חושבת שזה מה שמייחד את הארגון שלנו.
אני אומרת להם, תקשיבו, אם אני נכנסת לחדר ואני אישה הכי חכמה בו, וזה צריכה להיות הגישה של כל אחת, כן?
אם אני נכנסת לחדר ואני אישה הכי חכמה בו, זה הדבר הכי משעמם בעולם.
אם אני נכנסת לחדר ואני אישה הכי חכמה בו, זה הדבר הכי משעמם בעולם.
אורלי כרמון
זה משעמם. אין לי לאן לצמוח, אין לי לאן להתפתח, אין לי לאן לגדול.
מה? וזה הדבר הזה שאני גם מחפשת סביב האנשים שאני ככה אוספת סביבי, נשים בעיקר, שאני יכולה ללמוד מהם,
שהם תמיד יגידו לי את האמת, לא תמיד צריך להגיד כמה מדהים ומקסים, וכל בסדר, זה אנחנו יודעות.
עכשיו תגידי לי מה אני יכולה לעשות כדי להשתפר? מה אני יכולה לעשות כדי לעלות, כמו שאמא שלי אמרה?
עוד מדרגה למעלה. וזה מה שמייחד את, אני חושבת, את הפעילות שלנו.
ישעיהו: אז אני אשאל אותך עכשיו שתי שאלות שהן היפעידות, שאני חוזר עליהן בפודקאסטים השונים,
ואולי בסוף אני יוצאים איזה, אפילו איזשהו ספר כזה יוצא, פשוט שרור עצות מאנשים בעלי המון ניסיון והצלחות.
אז שאלה ראשונה, זה אבל שנוות לאחרונה, יש לי לקוחה שהיא פסיכולוגית מהמוכרות ביותר בארץ,
אני אמנם אולי אסוף את שמה, היא עושה וובינרים של 3,000 איש, כאילו היא עושה, והיא,
והיא, סיפרתי לה על זה, בעצם באחד הדינמיקות שלנו, והיא סיפרה לי ואמרה לי, תשמע,
זה להגיד, זה, והיא עכשיו קפצה על הפודקאסט והיא התחילה להזין להרמה של פרקים,
כאילו רמת הסקרנות שלה והאינטליגנציה שלה זה דבר מטורף לחלוטין, היא לא, היא לא ילדה,
וכמות הלמידה והמהירות הלמידה שלה זה, זה דבר פנומנלי, זה רק מסביר לך למה היא דוקטור,
כנראה שהיא כבר הייתה שם לפני הרבה הרבה זמן. עכשיו היא לא מדטקטיבה ממירה.
ומה שאני רוצה לשאול אותך זה, מה אתה עושה כשאתה רוצה לעשות גל של המרות, גל של מכירות?
בא לך עכשיו, וואלה, יפה, 37,000 זה מספר טוב, גם בדולרים זה נשמע נורא.
איך הופכים את ה… איך מייצרים שם כסף? או איך רק מייצרת כסף, ספציפית.
✧ אותנטיות והמרות
אורלי: אז קודם כל אני אגיד באותנטיות אמיתית. זאת אומרת, אי אפשר, אי אפשר לנסות למכור משהו שזה לא אתה.
עכשיו אני אשתף אותך במשהו.
לפני כמה זמן עקבתי אחרי איזה דמות ברשתות, ונורא אהבתי את הכתיבה, ממש אהבתי את הכתיבה, ומאוד התחברתי לזה, וסימנתי לעצמי אישה מעניינת.
ואז היא עשתה את הטעות חייה, אבל אני דווקא ממליצה לאנשים כן לעשות את זה, וזה מה שאני מקפידה לעשות.
היא עלתה ללייב. עכשיו, היא עלתה ללייב, הסתכלתי על הלייב, הסתכלתי על השפה, על הסגנון, על ה…
אמרתי, זה לא אותו בן אדם שכותב את הטקסטים. אז פה אני חושבת שחשוב מאוד להיות אותנטי.
זאת אומרת, גם אם היום, וכולם נעזרים היום בצ'אט-ג'י-פי-טי, וכולם נעזרים היום, אין, זה לא…
טיוט, כאילו, האותנטיות. האותנטיות בסופו של דבר, זה מה שמביא את ההמרות הכי טובות. לא אני חזקה, לא אני יכולה, אלא איפה נכשלתי.
אני כותבת על זה המון. על המקומות שבהם לא הצלחתי. על המקומות שבהם סימנתי יעד או מטרה וסגרו לי את הדלת.
על המקומות שבהם עמדתי לסגור עסקת ענק, ונכשלתי בלזהות את האנשים המשפיעים האמיתיים בארגון.
זה המקומות שבהם האחרים צומחים. אז אני חושבת שזה מתחיל באותנטיות, זה עובר דרך הערך, דיברנו קודם על העורכות מגזין, למה חשוב לנו לתת ערך.
לפני שבכלל אני מבקשת לקבל משהו, לפני שאני בכלל מבקשת ממך לשים אצלי כסף, קודם כל אני נותנת ערך.
קודם כל, אתה יודע מה אני שווה, עוד לפני שבכלל. עכשיו, איך אנחנו עושות את זה בפועל?
יש לנו כמה, אנחנו קודם כל מרימות כנסים בכל העולם, אוקיי? זה, אנחנו, ממוצע הכנסים שלנו בשנה, כשאני לוקחת גם את הסניפים, הוא משמעותי.
אנחנו בממוצע עושות פעילות רבעונית.
אני מדברת על אופליין, שזה כנס, מסע, סמינר, משהו שמגיעות אליו מכל העולם, ולאורך השנה אנחנו עושות המון המון המון המון דברים באונליין.
כנסים, יש לנו כנסים על שיווק, ויש לנו כנסים על בריאת מציאות לראש השנה, ויש לנו כנסים ליום המשפחה, ויש לנו, אנחנו נותנות המון המון ערך.
אז עוד לפני שאישה בכלל משלם את כסף למועדונים, קודם כל, קיבלה המון ערך, קיבלה המון תוכן,
קיבלה המון ידע, היא קיבלה המון תובנות או מחשבות או משהו שגורם לה להתפתח, ורק אז אנחנו מגיעות לשלב של ההמרה.
אני יכולה להגיד שאין לי כמעט פוש, כאילו אני כמעט ולא עושה, זאת אומרת, באים אליי ושואלים איך אפשר להצטרף.
הן באות אליי ואומרות, ראיתי שנפגשתם פה ופה, איך אני גם יכולה להיות חלק מהמועדון, ובמה זה כרוך וכו'.
אני מקווה שעניתי לך, אם יש משהו שאתה רוצה שאני אחדד, אני אעשה זה מסוים.
ישעיהו: זה, יש לי עוד שאלה.
אורלי: כן.
ישעיהו: זו השאלה אחרה, בגלל לי לוצא זמן, אני משתדל לעשות פרקים של אזור, שעה, פלוס, מינוס,
כדי שאנשים יכולו לעשות את זה בנסיעה משמעותית ברכב, או בפעמיים, או בריצה, או במה שזה לא יהיה.
אם את חושבת על שלוש מתנות שאת רוצה לתת לאנשים, מתנות שהן game changers, מהניסיונות שלך, מההתנסויות שלך, מהחבריות שלך בקופי ובביזנס, מה היו שלושת המתנות האלה?
★ שלוש מתנות
אורלי: אז אני חושבת שדיברנו עליהם, ואני אחדד אותם, להגיד כן להזדמנויות, ממש, לחפש איפה אנחנו יכולים לייצר שיתופי פעולה.
כי היום העולם הוא עולם חדש. היום אנחנו חיים, ועכשיו אני אגיד משפט, ששמעתי אותו פעם ראשונה, מאישה שקוראים לה מירה קליין.
מירה קליין, שמעתי אותה, אומרת חירות מתחרות.
החירות מתחרות אומרת שאני ואתה יכולים לעשות ביטוק את אותו הדבר, ואנחנו עדיין יכולים לייצר משהו ביחד שהוא גדול יותר.
ואורקה זה אחד ועוד אחד לעולם שווה הרבה יותר משתיים. שינינו את חוקי המתמטיקה.
וזה בעצם כל התורה של השיתופי פעולה. תמיד כשאתה מצרף, המספרים שאתה מקבל הם הרבה יותר גדולים.
או איך אמרה לי חם דמר כשהייתה סמנכ"לית משרד הביטחון והיא חברה במועדון שלנו.
תחשבי שכשיצא מה אחד ועוד אחד, אז זה בעצם יוצא 11. וזה באמת, לכל אחד יש את המעגלי השפעה.
את הקשרים שלו. וכשממנפים את זה ביחד, לא לבוא ממקום של זה שלי, ואני מחזיקה את זה צמוד צמוד, אלא לבוא ממקום פתוח ולראות איך אפשר לעשות שיתופי פעולה.
לא עם כל אחד. לא כל שיתוף פעולה. זה בדיוק כמו, והנה אני אומרת את זה פה, לא כל פודקאסט שמציעים לי להשתתף בו אני אומרת כן.
כי אני צריכה לי גם לשאול את עצמי בסופו של יום, מה יוצא לי מזה?
מי הקהל שאני נחשפת אליו, שאני לא מכירה?
אז יכול להיות שיש כאלה, שהולכים להמון פודקאסטים, ובסופו של דבר זה כבר הופך את המוצר, את המותג שלהם למשהו שבסדר, אז הוא היה גם פה וגם פה וגם פה וגם פה וגם פה.
אז להגיד כן להזדמנויות שיכולות לפתוח לנו דלת למקומות שבהן אנחנו לא נמצאות או נמצאים.
להבין את העולם החדש הזה של שיתופי פעולה, ואני חושבת שהמתנה והיא קשורה גם להמרות והיא קשורה לכל, זה באמת להיות במקום של חמלה עצמית, אם עשינו טעות.
עכשיו, אם אנחנו יוצאים לעולם, והציפייה שלנו זה שלא נעשה טעויות, זאת תהיה הטעות הכי גדולה.
ועכשיו אני אסיים ואני אספר לך משהו שקיבלתי במתנה מאמא שלי. אמרתי, אמא שלי נפטרה כשאני הייתי בת 22, אבל היא הייתה דמות מאוד מאוד משמעותית בחיים שלי,
והיא בעצם לימדה אותי כל מה שאני, כל מה שאני יודעת, לפחות את הבסיס, כן, משם התפתחתי ולקחתי.
וכשאני הייתי בת 15 ונסעתי לשוויץ, בערב לפני, כשארזנו, אז היא לקחה עיפרון, היא החזיקה אותו ביד, והיא אמרה לי שהיא רוצה שאני אזכור שלושה דברים.
עכשיו, אני באה מבית ממוצע, מבחינה כלכלית, עם אתגרים, והלכתי ללמוד ב-International School,
שהשכר לימוד שם הוא אסטרונומי, קיבלתי דרך אגב מלגה כמעט של 100 אחוז, מלגה של 90 ומשהו אחוז, באמת מלגה מאוד מאוד משמעותית.
ואני הולכת ללמוד עם הבנות של משפחות העשירות האירופאיות, כל מי שמכיר את העולם הדתי,
משפחת צ'יף, משפחת קסירה, זאת אומרת, זה משפחות עשירות אירופאיות מבלגיה, סליחה,
גם מבלגיה, אבל גם מברזיל וגם ארה״ב, ממש מכל העולם. אז היא לקחה את העיפרון ואמרה לי, תזכרי כמה דברים.
הדבר הראשון שאני רוצה שתזכרי, זה שאת עכשיו יוצאת למסע, ובמסע הזה את הולכת לכתוב את סיפור החיים שלך.
בסיפור החיים שלך, אין לו שום קשר. מי ההורים שלך, מה העבר שלך, כלום.
הדבר היחיד שיגדיר, זה מהם יהיו הפעולות שתעשי. האחריות שתקחי, הבחירות שלך, תקחי את זה בחשבון.
אז לך תכתבי את סיפור חייך בעצמך. הדבר השני שאני רוצה שתזכרי, שזה ממש לא משנה מה המעטפת של העיפרון.
זה יכול להיות עם יעלומים, וזה יכול להיות עם נצנצים ובצבעים שונים, ובסופו של דבר הליבה זה דבר מאוד פשוט.
זה העופרת הזאת שנמצאת כאן, והיא פשוטה והיא בסיסית, וזה הערכים שלך.
ועם זה את יוצאת לעולם. עם הערכים שלך, אז אף פעם אל תשכחי, מי את ומה הערכים שלך ומה הליבה שלך.
והדבר האחרון, כשאת צועדת בדרך, תזכרי שלכל עיפרון יש בקצה מחק.
והתפקיד שלו, זה לתקן את הטעויות שאנחנו עושות בחיים.
ואתה עשית טעויות, אז במקום להיבהל, ובמקום להיכנס להלקאה עצמית, תתקני, תבקשי סליחה כשצריך, תתפתחי, תלמדי, וזאת תהיה הדרך שבת עצמך היא הכי הרבה, דרך טעויות.
וזה מה שקורה לנו גם בחיים.
ההבנה הזאת היא שהטעויות שלנו, והדברים שבהם נכשלנו, הם הדברים שככה יכולים לעזור לנו הכי בהתפתחות, בצמיחה, במקום הזה שאליו אנחנו רוצים ורוצות להגיע.
ישעיהו: את מדברת על זה, ואני חושב, כמה מהחיים שלי אני משקיע בללמוד לסלוח לעצמי.
כי זה בעצם הכלי, לשתות שאני סולח לעצמי לדבר על סליחה לאחרים, זה סוג של, בטעמי אמירה טיפה שטוחה, כי סך הכול הסליחה היא בתוכי.
אני לא יכול, מה זה קשור לך למישהו אחר? זה מה שאני עשיתי, ואיך שאני בוחר לי פגע מהאנשים.
תהליך שלי, אין שום דבר ש… שום דבר שמישהו יכול לפעול עליי אם אני לא מאשר את זה.
זה גרם לי לחשוב על אמא שלי שנפטרה לפני… מה זה היה הנפלאות?
באלפיים ו… רגע. לפני מאה שנים, שנתיים וחצי בקרוב.
ואיזה גאגורים. שאי אפשר, לא ניפגש שוב בסיבוב הזה. אז כן, אני מעודד להתפלל ולשלוח לאור.
אורלי, המון תודה. היה מאוד מלמד ומשכיל. ממש תודה.
אורלי: מאוד נהנית. תודה לך, תודה שפילית את הזמן. והזמנת אותי להתארח בפודקאסט על כל כך הצליח שלך. תודה רבה.
ישעיהו: אני חייב להגיד לך משהו אחד. מכל בעלי עסקים שהיו פה היו בדיוק שתי נשים.
שדיברו ודיברו ודיברו על נשים אחרות. והזכירו שמות. את היית שנייה.
והם שתיים, יש להם קהילות מטורפות. אחת זועט ואחת עם קהילה טיפה יותר גדולה.
וזה מאוד מאוד אינדיקטיבי. כמה מתייחסים לאחרים במלל. וכמה יכולת ההשפעה שלך יכולה לגדול.
זה מה שאני משיג מזה. כי זה פשוט אחד לאחד.
אורלי: וואו. טוב, אז עכשיו אני הולכת להקשיב לפודקאסט איתך. הוא לא על העולם החם.
אבל הוא יהיה מטורף. כי זה היה מנהיג. איזה יופי.
אני חושבת שאין לנו זכות קיום. בטח כנשים ש… גם הנשים, אבל שמנהלים קהילות.
בלי היכולת הזאת להכיר תודה לאנשים שסובבים וסובבות אותנו. ואני חושבת שהדבר האחרון זה שהיום בעצם אי אפשר להקים שום דבר.
כלום. עסק, פעילות, מוצר, שירות. אם אין לך קהילה, אם אין לך קהילה.
עכשיו יש לזה המון אופנים מכבונים קהילה. לא לכולם יש קהילת פייסבוק.
כשאנשים שומעים את המילה קהילה, יש לזה המון. אבל כשבעצם אנשים שעוטפים אותך וסקרנים לשמוע ממוצא פריחה, ממה יש לך להגיד, ממה בעצם.
אני חושבת שזה מה שעושה היום את ההבדל המרכזי בעולם. בעצם ההבנה הזאת שאנחנו חיים בעידן, שקהילה זה משהו שהוא חשוב להתפתחות וצמיחה.
ואני רואה את העתיד בהתגבשות של עוד ועוד ועוד קהילות. זאת אומרת, העולם היום הולך ליותר חיבורים.
ליותר שיתופים. ליותר שיתופי פעולה. אני חושבת שאפשר לראות את זה גם בענקים, כמו טוני רובינס וכולי, שהוא היום כמעט ולא עולה לבד על הבמה.
הוא תמיד מביא איתו קהילה מאוד גדולה של מנטורים. ואני חושבת שאפשר ללמוד ממנו הרבה בנושא הזה בעצם.
איך לייצר בכלל. עוד טיפ אחרון זה, אם אתם רוצים להצליח בחיים, פשוט תעקבו אחרי אנשים שהצליחו.
אל תעתיקו, כי להעתיק זה נמוך. תשאבו השראה ותקבלו השראה. ובסופו של דבר, תעשו משהו שהוא שלכם, אותנטי, שלכם.
אבל כן תלמדו, כי אם זה עובד לטוני רובינס, זה יעבוד גם לכם.
ישעיהו: תודה, אורלי.
אורלי: תודה, שמחתי מאוד.
ישעיהו: ביי, ביי, ביי. רגע לפני שנתקדם למתנה, שאתם יכולים לקבל עכשיו, האם אתם זוכרים דבר, אחד לפחות, שלקחתם כדי לשפר את הקופי ואת השיווק בעסק שלכם?
גם אם לא, רגע לפני המתנה, אם אתם רוצים דפי מכירה ממירים יותר, לקבל פניות חמות יותר, מלקוחות מדויקים יותר, אני מזמין אתכם לשיחת היכרות קצרה, ללא שום התחייבות.
פשוט תיכנסו לאתר yeshmarketing.co.il ללשונית יצירת קשר ושלחו לי הודעה.
והנה מתנה ממש שווה ממני, שיש בה ידע על קופי שייצר זכויים אגדתיים, מאות מיליוני דולרים וצפונה.
שלושה פרקים מלאים מהפודקאסט בכתב, שמפרקים לאסטרטגיות וצעדים מעשיים, יצירות קופי שמכרו באותם סכומים, של הקופי -רייטרים הטובים בעולם.
כולל ניתוח מלא וכל ההסברים בעברית. כל אחד מהם באורך של 12 עד 21 עמודים.
איך מקבלים את כל זה בחינם? כל מה שהלכתם לעשות הוא לפתוח את אחד מפרקי הפודקאסט, באמצעות אפליקציה ספוטיפיי,
לדרג את הפודקאסט בחמישה כוכבים, ולשלוח את צילום המסך למייל במשרד contact@yeshmarketing.co.il המייל נמצא גם לתיאור הפודקאסט.
צרפו צילום מסך, שלחו למשרד, ומכאן נעביר לכם את שלושת הפרקים, כולל הסברים בכתב ותרגום מכתב.
המחירה? תודה שהקשבתם, אני מעריך מאוד את זה. ישעיהו ריב, קופירייטר ממיר.
