איבנו, חבר איטלקי שלי, יורד עליי כי עם כל ההשקעה שלי באיטלקית
בכל קפה שאני נכנס, גם בקופה וגם המלצרים מתחילים לדבר איתי באנגלית…
לא מחכים שניה שתצא האיטלקית המושקעת שלי-

שיט.

אבל למה? למה?

כי יש להם – כמו לך ולי – 0.1 שניה לפי המחקרים הכי מצוטטים בתחום (למשל
במחקרי פסיכולוגיה חברתית ותקשורת לא־מילולית) לגבש
רושם ראשוני על מישהו שהם פוגשים בפעם הראשונה.
לגביי, הם יודעים לפי צבע העור וצורת הפנים – המקור- גרמניה.
כן, ברור – כשאתה 3/4 גרמני, אף אחד לא מתלבט… והאנגלית יוצאת מהפה.
הם פוגשים ים תיירים כאן.
וצריכים להחליט אוטומטית- מתחילים ב'גוד מורנינג' או 'בון ג'ורנו'

מה פוגשים אלה שמגיעים לוובינר המושקע שלך?

את ההחלטה אם אתה 'עוד אחד' או 'מישהו מיוחד'.
וכמוך כשאתה מגיע לוובינרים, גם היד שלהם קלה על העכבר –
ומחליטה ברגע אם "מתאים" או "פחות".

ואז מגיע אפקט ההילה.
הרושם הראשוני בוובינר (או בכל סיטואציה של שיווק ומכירה)
שנוצר כל כך מהר, משפיע על כל מה שיקרה בהמשך… מהרגע הזה
כל מילה, תנועה או טון קול שלך "צבועים" ברושם הראשוני שהקהל קיבל ממך.

כך שאם מישהו יוצא מהוובינר עוד שניה, דקה, חצי שעה או רגע לפני תחילת המכירה,
מושפע מהרגע הזה, והרבה.

אפשר לסכם שהבנו שלהתחלה יש חשיבות דרמטית בהחלטה של לקוח להישאר בוובינר ולרכוש ממך בעתיד?
אוקיי.

הסכמנו גם שאחרי הגיבוש הראשוני והמהיר מאוד של הדעה שלו עליך
ההזדמנות לשנות את דעתו הרבה יותר קשה בהמשך?
כמעט מיותר להגיד.

ינחם אותך לשמוע שהרוב מתוך המוכרים הפחות מנוסים
בוובינרים מוציאים מהרגע הזה חלק קטן מהפוטנציאל שלו?
מקווה שלא, כי זה לא יעזור לך.
כמו תמיד, מה שמעניין הוא לא מה משתק אותנו ומוריד את היכולת שלנו להתפתח,
אלא מה עוזר לנו להשתפר.

והבעיה עם השיפור? האישיות המחורבנת שלנו. אני בימים האלה
לומד קורס בנושא לגמרי חדש, ומצפה מעצמי לתוצאות.

אני עושה טעויות, אני משלם מחירים, בזמן ובכסף, ואצלי זה פרויקט,
אני לא נכנס בקטנה כדי לנסות, אני בא לפתח חלק משמעותי בחיים שלי.
מה שקורה לי זה תסכול.
או שאני נכשל או שאני מתוסכל,
כמו שאומרת אנאבלה שקד המופלאה.

וכשאני מתוסכל אני עוד יותר נחוש ללמוד ולהצליח.

ואתה צריך להחליט לנצח את החלק הזה.
אתה חייב להחליט שאתה הולך לנסות בכל הכוח,
ולדעת שיהיו כאן כשלונות כואבים.

ואתה חייב לזכור שהנצחונות מתוקים.
כמו אשה שילדה והילד ממלא אותה גם באהבה.
ומה עם הכאבים? היא לא זוכרת את הכאב הנורא, ככה אומרים.
עובדה – היא ממשיכה להוליד.

ושהקרב הזה ימשך לתמיד, כל עוד יש לך החלטה להצליח בעסק.

נוותר בשלב הזה על טיפים לאיך בדיוק לעשות,
אם נדרשות לך עצות כתובות החבר CGPT יתן לך חבילה, רק תבקש.
אם נדרש לך אימון, וזה מה שנדרש כדי להשתפר,
כי לבד זה איטי ויקר מדי כמעט לכולם – זה סיפור אחר.
פרטים למטה.

החלק הטוב?
כשמנצחים את הפחד לא להתחיל טוב, איתו מתים עוד תאים מתים מהחיים שלך.
החלק שמפחד שייגמרו ההזדמנויות
החלק שמפחד להישאר לבד
החלק שנחסם
וזה שחושש
וזה שמרגיש לא מיוחד מספיק…

הגענו ל'פרטים למטה'

גם אם זה נראה ככה, וובינר הוא לא חלקים שונים שאיכשהו מתחברים.
וובינר מכירה שעובד הוא מקשה אחת, כמו פרארי. הוא נראה שיש כוונה ברורה ומוחלטת שמובילה אותו מההתחלה ועד הסוף.
יותר מזה, הוא מובל על ידי תפיסה אסטרטגית שיוצרת לך את כל השיווק מחדש.

זה מה שאני עושה עם הלקוחות שלי.
איך משיגים אותי?
במייל חוזר. וקובעים שיחת הכרות- אבחון.